לא נכון.
ב”הסכמי אוסלו”, אשר בפועל מורכבים ממספר הסכמים, התחייבה מדינת ישראל למספר הבנות שהוסכמו בינה לבין הפלסטינים שיוצגו על ידי אש”ף.
בהסכם הראשון התחייבה ישראל להכיר באש”ף כנציגם הלגיטימי של הפלסטינים, לבטל את החוק האוסר על מפגשים עם אנשי אש”ף וכמו כן לבטל את הגדרת אש”ף כארגון טרור.
מדינת ישראל עמדה בכל התחייבויות הללו: היא מכירה באבו-מאזן, איש אש”ף, כמנהיג הלגיטימי של הרשות הפלסטינית. נוסף על כך, ישראל אינה מגדירה את אש”ף כארגון טרור ופוליטיקאים ישראלים נפגשים באופן פומבי עם מנהיגי אש”ף.
בהסכם השני התחייבה ישראל להעביר ערים וכפרים פלסטיניים הממוקמים ביהודה, שומרון ורצועת עזה תחת ריבונות ישראלית – לריבונות פלסטינית. נוסף על כך, בהסכם זה חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשטחי A,B ו-C.
מדינת ישראל עמדה בכל התחייבויות אלו: ישראל העבירה שטחים מיהודה ושומרון וכן את כל רצועת עזה לשליטה של הרשות הפלסטינית. כמו כן, יהודה ושומרון מחולקים עד היום לשטחי A,B ו-C.
בתוך כך, ישנן טענות נוספות העולות לא פעם בדיונים הנוגעים להסכמי אוסלו ובשאלה אם מדינת ישראל עמדה בהם, לדוגמה:
טענה: לפי הסכמי אוסלו ישראל מחויבת לשחרר את כל המחבלים הכלואים ברשותה.
מענה: לא נכון. אין שום התחייבות כזו בהסכמי אוסלו.
טענה: בניגוד להתחייבות בהסכמי אוסלו, מדינת ישראל לא הקפיאה בניית התנחלויות ביהודה ושומרון.
מענה: אין שום התחייבות בהסכמי אוסלו להקפיא התיישבות ביהודה ושומרון.
טענה: בניגוד להתחייבות בהסכמי אוסלו, ישראל לא הסיגה את כוחותיה משטחי יהודה ושומרון.
מענה: אין בהסכמי אוסלו התחייבות להסיג את כוחות הביטחון מכל שטחי יהודה ושומרון. מוסכם על העברת אזורים מסוימים לשליטת הרשות הפלסטינית (שאותם ישראל העבירה – שטחי A), אבל לא על הסגת כל הכוחות או על פינוי יישובים. מעבר לכך, ברגע שהובן שהשטחים שהועברו לרש”פ הפכו למעוזי טרור – אין שום הצדקה ביטחונית שמדינת ישראל תמשיך להעביר שטחים לרש”פ.
טענה: בניגוד להסכמי אוסלו, ישראל פוגעת בחופש התנועה של הפלסטינים ביהודה ושומרון.
מענה: אין שום התחייבות בהסכמי אוסלו לאפשר תנועה חופשית ובלתי מוגבלת של פלסטינים מבלי להתחשב בצורכי הביטחון של ישראל.
טענה: בניגוד להסכמי אוסלו, שהבטיחו חופש ביטוי והתאגדות לפלסטינים, ישראל מפעילה כוח מופרז ואלים במהלך הפגנות פלסטינים.
מענה: פעילות כוחות צה”ל נועדה לשמור על הסדר הציבורי ולמנוע פעילות טרור. הסכמי אוסלו אכן עוסקים במניעת אלימות – דווקא הפלסטינים התחייבו בהסכמים למנוע הסתה לטרור ואלימות, ועם זאת, עם השנים מתברר שלא רק שהם לא מונעים – הם אף מקדמים ומממנים פעילות טרור, אלימות והסתה נגד מדינת ישראל ואזרחיה.
טענה: לא קיימנו את התחייבויות הליבה שלנו בהסכמי אוסלו.
מענה: ישראל יישמה את כל ההתחייבויות המשמעותיות שהיא התחייבה אליהן: להסיג כוחות מערים ערביות, להעביר סמכויות שלטוניות לרשות הפלסטינית ולהעביר כספים לרשות הפלסטינית. בהקשר זה יש לציין חוסר הלימה בולט בין מה שמדינת ישראל קיימה מבין התחייבויותיה לבין מה שהרשות הפלסטינית קיימה מבין התחייבויותיה. הרש”פ לא פעלה למיגור הטרור ואף “הגדילה” לעשות ומימנה וקידמה אותו. היא אינה מונעת הסתה נגד מדינת ישראל ומקדמת תכנים אלימים ומסיתים בתקשורת בחינוך ובתרבות, וכן מפירה התחייבויות אחרות כמו ההתחייבות להגביל את מספר הנשקים ברשותה.