תנועת הביטחוניסטים, שמאז הקמתה שמה לה למטרה להשפיע על השיח הציבורי והפוליטי בישראל, עושה צעד נוסף קדימה ומכריזה על הקמת מכון מחקר – מכון דוד למדיניות וביטחון. המכון, שצמח ממחלקת המחקר שפעלה בארבע השנים האחרונות, נועד להוביל חשיבה אסטרטגית, להנגיש מידע אמין ומבוסס לציבור ולקובעי מדיניות, ולספק מענה לאתגרים הביטחוניים, החברתיים והמדיניים שמדינת ישראל מתמודדת איתם.
"הבנו שבלי גוף מחקר רציני, כל המאמצים שלנו יהיו באוויר," מסביר אור יששכר, לשעבר מנהל מחלקת המחקר בתנועה והיום מנהל המכון. "אנחנו יכולים לנהל פגישות ולצאת לתקשורת, אבל בסוף אנחנו חייבים לגבות את הפעולות שלנו בנתונים ברורים ובהמלצות מבוססות".
"החיבור ההדוק בין אנשי שטח מנוסים לאנשי אקדמיה מאפשר לנו ליצור תמונת מציאות רחבה ומדויקת"
ממחלקה למכון: פעולת המחקר של הביטחוניסטים מעלה הילוך
הצעד להקמת מכון מחקר הגיע מתוך הבנה שהיקף פעילות המחקר של הביטחוניסטים כבר חורג ממסגרת של מחלקה פנימית. "הפעילות שלנו הפכה כל כך נרחבת, שהמבנה הקיים לא שיקף את מה שאנחנו עושים בפועל", מסביר יששכר. "כמכון אנחנו מקבלים משקל גדול יותר בזירה הציבורית והבינלאומית, וגם יכולים לשתף פעולה בצורה רצינית עם מכוני מחקר אחרים בארץ ובעולם".
כבר עכשיו מנהל המכון שיתופי פעולה מעניינים וחשובים. בארץ הוא פועל עם מכוני מחקר שונים, כגון מכון ירושלים למדיניות ומחקר (JIFR), מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ועם מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציוני. בחו"ל אחד משיתופי הפעולה הבולטים הוא עם מכון הדנובה – מכון מחקר מוביל מהונגריה שעוסק בנושאי מדיניות ואסטרטגיה אירופית. שנה שעברה אף נערך בירושלים כנס משותף עם מכון הדנובה, "אפקט אוקטובר", שאליו הגיעו דיפלומטים ואישי ציבור מ-20 מדינות. "אנחנו משתדלים לשתף פעולה עם כמה שיותר גופי ידע, גם כדי ללמוד מהם וגם כדי להביא את החזון שלנו לכמה שיותר במות", מוסיף יששכר.
לצד שיתופי הפעולה החשובים, אחת הנקודות שמייחדות את מכון דוד הוא החיבור ההדוק בין אנשי שטח לאנשי אקדמיה. "יש לנו אלופים ותתי־אלופים לשעבר שמביאים ניסיון מהשטח, לצד חוקרים מנוסים שמביאים כלים אקדמיים ומיומנויות מחקר עדכניות", אומר אור יששכר. "השילוב הזה מאפשר לנו ליצור תמונת מציאות רחבה ומדויקת".
ייחוד נוסף טמון בכך שהעבודה המחקרית של תנועת הביטחוניסטים לא מסתכמת בנתונים ומסקנות כתובים, אלא מקבלת ביטוי בשטח. "כל מחקר שלנו נועד לשקף לציבור ולמקבלי ההחלטות מה צריך לעשות", מסביר יששכר. "המטרה שלנו, בסופו של דבר, היא לקחת את האמירה המחקרית ולהמיר אותה לפעולות ממשיות שקשורות בנתונים שמצאנו כמו הצעות חוק, סקירות לדיפלומטים והופעות בתקשורת".
אחד המסמכים הבולטים שהפיקה המחלקה הוא מסמך ההערכה 2022 שבו תנועת הביטחוניסטים חזתה את המלחמה שפרצה באוקטובר 2023
הסברה, דיס-אינפורמציה והמחקר שביניהם
כבר עם ראשית פעילות המחקר של תנועת הביטחוניסטים זיהו חבריה פער משמעותי: מחסור בחומר מסודר ומהימן שמסביר בצורה בהירה ומחמיאה את המדיניות הישראלית. "אנחנו רואים איך ישראל פעמים רבות מתקשה להסביר את עצמה", אומר יששכר. "זה מוביל לכך שמי שמבקש להבין את המציאות כאן לא תמיד מקבל תשובות מספקות. אנחנו מבקשים למלא את הפער הזה – גם לציבור הישראלי, גם לקובעי המדיניות, וגם לגורמי ממשל בחו"ל".
בארבע שנות פעילותה, הפיקה מחלקת המחקר של תנועת הביטחוניסטים עשרות רבות של מחקרים וניירות עמדה. רבים מהם שימשו בסיס לתוכניות פעולה, שאותן הציגה התנועה בפני מקבלי ההחלטות וגורמים דיפלומטיים שונים.
אחד המסמכים הבולטים שהפיקה המחלקה הוא מסמך ההערכה האסטרטגית לשנת 2022, שבו תנועת הביטחוניסטים חזתה למעשה את המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, והמליצה להילחם בחמאס מבעוד מועד.
במסמך חשוב אחר הוצעה תוכנית להקמת "איים הומניטריים" בעזה – תוכנית שכבר הפכה לחלק מהשיח הציבורי. מחקרים אחרים בוחנים את יציבות המשטר האיראני, את התרחישים לסיום במלחמה בעזה, את גל האנטישמיות הגואה בעולם, ועוד מגוון רחב של תחומים.
המחקרים של תנועת הביטחוניסטים מיועדים לקהלי יעד שונים: לציבור הישראלי, שנחשף אליהם באתר התנועה, ברשתות החברתיות ובתקשורת; למקבלי החלטות בישראל, שמקבלים באופן קבוע ניירות עמדה והמלצות לתוכניות מדיניות; ולגורמים בינלאומיים, שצמאים למידע מגוף מחקרי ישראלי. "אנחנו מוציאים סיורים לדיפלומטים ולנספחי הגנה ואנחנו פוגשים בכירי ממשל בארצות הברית באירופה, ובכל פגישה כזאת עולים התוצרים של מכון המחקר", אומר אור יששכר. "התגובות שאנחנו מקבלים מהם הן הרבה פעמים תגובות של תדהמה. הם אומרים לנו שאף פעם לא הסבירו להם את הדברים בצורה כזאת. גם הקהילות היהודיות בעולם משתמשות בחומרים שלנו כדי להבין טוב יותר את המצב ולתת תשובות לשיח עוין – אז אפשר לומר שבמובן מסוים אנחנו גם עושים כאן עבודת הסברה".
מחקרי התנועה כבר הובילו להשפעה ממשית – מהעברת חוקים בכנסת ועד שינויי מדיניות, כולל בזירה הבינלאומית
מהנייר אל השטח: ההשפעות של המחקרים
המחקרים השונים של תנועת הביטחוניסטים כבר הובילו להשפעה ממשית – מהעברת חוקים בכנסת ועד שינויי מדיניות. בין היתר, שימשו בסיס לחוק שלילת אזרחות למחבלים שמקבלים משכורות מהרשות הפלסטינית, וכן לחוק פיצוי משפחות נפגעי טרור. גם בזירה הבינלאומית, תרם המכון לשיח על פתרונות לעזה, לדיונים על הנוכחות של יוניפי"ל בלבנון, ולשיח האסטרטגי מול ארצות הברית ואירופה בנוגע לאיומים אזוריים. חלק מהמחקרים אף שולבו במסמכי מדיניות רשמיים של גופים ממשלתיים.
"המטרה שלנו היא לא רק לנתח את המציאות אלא גם להשפיע עליה", מסכם יששכר. "בעידן של עודף מידע ודיס־אינפורמציה, אנחנו רוצים לספק בהירות, לתת אמירה אחראית ולהציע פתרונות מבוססי נתונים. זה מה שמבדיל אותנו מאחרים, וזו האחריות שלנו כחוקרים וכאנשי ביטחון".
