ברור לכול שמדינת ישראל נמצאת בשנה האחרונה במלחמה רב-זירתית שמתרחשת בעזה, בלבנון וגם בזירות מרוחקות מעבר לים כמו איראן ותימן. אולם, לפי החוקר ישי גלב, לא כולם נותנים את הדעת לכך שהמלחמה הזו היא גם רב-ממדית. “אנחנו נלחמים במספר זירות, אבל גם במספר ממדים”, הוא מחדד. “מעבר לקרבות בשטח, מדינת ישראל נלחמת גם בבתי המשפט הבינלאומיים, וגם נאבקת על דעת הקהל הבינלאומית. חשוב להבין שדעת קהל חיובית היא קריטית למאמץ המלחמתי הכולל, כיוון שאנחנו נמצאים במערכה ממושכת וזקוקים לתמיכה הדיפלומטית והכלכלית של מדינות העולם”.
מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, גלב מנהל את האתר War in Israel שפועל כחלק מאתר תנועת הביטחוניסטים, ומהווה מאגר מידע מקיף אשר מתעדכן מדי יום, ומספק נתונים מהימנים על מצב המלחמה ועל כמות החללים. האתר הוקם ביוזמת תנועת הביטחוניסטים ובמימונה, לאחר שהתברר כי משרד החוץ ודובר צה”ל קורסים תחת נטל ההסברה. כבר בנובמבר 2023 האתר היה באוויר, בעברית ובאנגלית, ובכך היה חלוץ בתחום ההסברה הישראלית מהמגזר הפרטי.
“האויבים שלנו מציגים נתונים בשלל פלטפורמות, שרבים מהם שקריים לגמרי, וזאת מתוך מטרה מכוונת לייצר נרטיב אנטי-ישראלי”, הוא אומר. “המטרה שלנו היא לספק לעולם מקורות מידע חלופיים, שמתבססים על נתונים אמינים ומאומתים, ולהציג את אותם נתונים באופן שיגייס את דעת הקהל העולמית לטובת ישראל, ימחיש את צדקת דרכנו, וישכנע את מדינות העולם לתמוך בנו”.
הפרכת מיתוסים מתחילה עם נתונים
ישי גלב וצוות החוקרים שעובדים תחתיו אוספים נתונים רבים, חלקם נתונים בסיסיים כמו מספר ההרוגים מכל צד, מספר הפצועים ומספר החטופים שעוד נמצאים בשבי חמאס; חלקם נתונים מבצעיים יותר, כמו מספר היישובים הישראליים שטווחו, מספר הטילים שנורו אל עבר ישראל ומספר המטרות שצה”ל השמיד בעזה. נתונים אחרים מספקים מבט רחב יותר, במטרה ליצור השוואה בין המלחמה הנוכחית למלחמות אחרות שנערכו במקומות שונים בעולם בעבר הלא רחוק וגם כאלו שטרם הסתיימו, כמו מלחמת האזרחים שהתרחשה בקמבודיה והמאבק הצבאי שעדיין נמשך בדארפור. נתונים אלה בוחנים, למשל, את היחס בין כמות הלוחמים ההרוגים לבין כמות האזרחים ההרוגים, אשר נרשם במלחמות ובקונפליקטים השונים.
“יצרנו מאגר של נתונים ממלחמות רבות בעולם שהתרחשו מאז כינון ‘הסדר העולמי החדש’ בשנת 1945, וכעת אנחנו מציבים את הנתונים האלה מול הנתונים של מלחמת ‘חרבות ברזל'”, מסביר גלב. “המטרה שלנו היא לבנות תמונה רחבה שתשקף את מצבה של מדינת ישראל מול מדינות אחרות, ותמחיש עד כמה ההאשמות שמוטחות נגדנו הן מנותקות מן המציאות”.
הנתונים מראים, בין היתר, שבמלחמה הנוכחית נהרגו כ-22 אלף איש מקרב האוכלוסייה האזרחית. מספר זה כולל הן את הקורבנות מן הצד הישראלי והן את ההרוגים המדווחים בעזה. מדובר אומנם במספר גבוה, אך כאשר משווים אותו למספרים של מלחמות אחרות הוא מקבל פרופורציה מעט אחרת. במלחמה בתימן, למשל, נהרגו כ-150 אלף אזרחים, במלחמה בניגריה נהרגו כ-225 אלף אזרחים, ובמלחמה בסוריה נהרגו כ-206 אלף אזרחים. לדברי גלב, הנתונים הללו מסייעים רבות במאבק נגד טענות שקריות, כמו הטענה שלפיה ישראל מבצעת רצח עם.
באופן דומה, הנתונים מפריכים את הטענה שלפיה מדינת ישראל מבצעת הרעבה המונית של תושבי רצועת עזה. מבט על המידע שנאסף מלמד שבתימן מתו 85 אלף אנשים מרעב, בסומליה 260 אלף ובקונגו 4 מיליון. בעזה, לפי הנתונים המחמירים ביותר, נרשמו מאז תחילת המלחמה 33 מקרים בלבד של מוות מרעב, כך שגם הטענה להרעבה המונית היא חסרת ביסוס.
“הפרכת מיתוסים היא אחד הכלים החשובים ביותר בעיצוב דעת קהל”, אומר גלב. “כשרואים את הנתונים על ישראל מול הנתונים העולמיים מבינים שהמלחמה בישראל היא הרבה פחות זוועתית מכפי שמנסים להציג אותה. מעבר לכך גם רואים את הצביעות של העולם שממהר להאשים את ישראל, אבל שותק מול מדינות שנוהגות בצורה חמורה לאין שיעור”.
אמינות מעל לכול: האתגרים בעידן ה”פייק ניוז”
בעידן הנוכחי, שבו כולנו מוצפים במידע, קשה מאוד לזהות מתי מדובר במידע אמין, ומתי במידע מוטה, מסולף או שקרי לחלוטין. האתגר הזה מעסיק מאוד גם את צוות החוקרים של האתרWar in Israel . כדי להתמודד איתו ולהצליח להביא נתונים מהימנים הם בוחנים היטב את המקורות של כל נתון ונתון, וגם דואגים להצליב מידע ממקורות שונים. המקורות המרכזיים שעליהם הם מסתמכים הם דו”חות רשמיים של השב”כ וצה”ל, מכוני מחקר בעלי סמכות כמו המכון לחקר המלחמה (ISW) וכן על מאגר מידע רחב ובלעדי של תנועת הביטחוניסטים שבו נאספים גם נתונים בדידים כמו כל חייל שנופל או בכיר שמחוסל. כמו כן, החוקרים אוספים נתונים בעצמם, בעבודה מדוקדקת שאורכת מספר שעות מדי יום.
מנגד יש מקורות שעליהם חוקרי האתר לא יתבססו, כמו גופי תקשורת ורשתות חברתיות וכמובן גם לא על מידע שמפורסם מטעם הצד הפלסטיני או בפלטפורמות כמו אל-ג’זירה, מאחר שמדובר לעיתים קרובות במידע מוטעה או שקרי. נוסף על כך הם גם לא יתבססו על מקורות מסווגים, כיוון שאי אפשר לחשוף אותם ולכן גם אי אפשר להוכיח את אמינותם. את מרבית הנתונים שהחוקרים אוספים הם מצליחים לאמת בסבירות גבוהה מאוד, ובמקרים המעטים שבהם האמינות של המידע מוטלת בספק הם מציינים זאת. כמו כן הם מוסיפים ליד כל נתון את המקור שממנו הוא נלקח, ומסבירים כיצד נעשתה עבודת המחקר, על מנת שכל קורא יוכל לבחון אם הוא סומך על המידע או לא.
“לצערנו, היום אפשר לפברק נתונים בקלות”, מספר ישי גלב. “יש אתרים רבים, כמו האתר של ארגון ‘בצלם’, שמחזיקים מאגר מידע עצום, אך לא חושפים את המקורות שלהם, וכך אין דרך לדעת כיצד הם הגיעו לאותם נתונים. בעיה נוספת היא שיש גופים בעלי מוניטין שמייד נראים אמינים, אבל כשנוברים מספיק לעומק מתברר שהם מתבססים על מקורות מוטים. האו”ם למשל מתבסס הרבה פעמים על נתונים שמפרסם משרד הבריאות בעזה שפועל מטעם חמאס, כך שגם את המידע שכתוב בגופים רשמיים של האו”ם צריך לקחת בעירבון מוגבל, ואנחנו תמיד מציינים זאת. בעיה שכיחה נוספת היא שלפעמים יש ציטוט מעגלי – למשל האו”ם מצטט ארגון מסוים שמצטט את האו”ם בחזרה, וכך נוצר מעגל סגור שקשה לדעת היכן הוא התחיל”.
כלי הבינה המלאכותית (AI) שמתרבים ומשתכללים עם כל יום שעובר אומנם תורמים לא מעט למלאכת איסוף הנתונים, אך גם פותחים צוהר לשימוש לא אחראי ואף זדוני במידע, ולעיתים רק מאתגרים עוד יותר את אימות הנתונים. “אנחנו נעזרים לא מעט בכליAI , בעיקר לצורך הצלבת מידע”, אומר גלב. “עד לפיתוח של כלים אלה נאלצנו קודם כול לחפש מידע, אחר כך להבין מה המקור שלו, ורק לבסוף להצליב את המידע הזה עם נתונים ומקורות אחרים. כלי ה AI-למעשה הופכים את הסדר, ומתחילים מייד עם הצלבת המידע, ובכך חוסכים הרבה מאוד זמן עבודה. עם זאת, צריך להיזהר מהכלים האלה כי עם כמה שמפתה לעבוד איתם, הרבה פעמים המידע שהם מציגים מצריך בקרה צמודה”.
לא שקר, אבל גם לא כל האמת: הדרכים ה”מתוחכמות” להטות נתונים
האמינות של המקורות והמספרים היא סוגיה מורכבת, אבל הנכונות של הנתונים היא לא העניין היחיד שיכול להוביל לסילוף מידע בהתאם לאג’נדות כאלה ואחרות. לדברי ישי גלב, קיימים אתרים רבים שמציגים מידע מאומת ונכון, אך מצליחים בכל זאת ליצור תמונת מציאות מעוותת.
אחת השיטות לעשות זאת היא להציג פרטים מסוימים, ולהשמיט פרטים אחרים. יש אתרים נישתיים רבים שעושים בדיוק את זה, כמו האתר Israel Palestine timeline שמציג על פני ציר זמן רק את המידע על כמות ההרוגים בכל צד במלחמה. כאשר נכנסים לאתר זה, רואים שכמות ההרוגים הפלסטינים גדולה בהרבה מכמות ההרוגים הישראלים, וכך, כשהמידע הזה מופיע ללא כל הקשר וללא סימוכין של נתונים נוספים, מייד עולה התחושה שמדינת ישראל עושה משהו לא בסדר.
שיטה נוספת להשתמש בנתונים נכונים כדי להעביר מסרים חד-צדדיים קשורה באופן ההצגה של הנתונים. לדברי גלב, כל גוף שעוסק באיסוף מידע יודע שמה שחשוב באמת זה לא הנתונים אלא האופן שבו מציגים אותם והטרמינולוגיה שבה משתמשים. מהסיבה הזאת מושקעת מחשבה רבה באופן שבו הנתונים מפורסמים במאגרי המידע השונים. כאשר מידע מופיע בראש הדף או מובלט באמצעים גרפיים, הוא מייד מקבל משקל רב. לעומת זאת, מידע שכתוב בתחתית הדף מופיע בפונט קטן או נכתב כמלל בלבד ללא גרף, נדחק הצידה ורבים כלל לא מבחינים בו. באופן דומה, גם הבחירה כיצד לפלח את המידע משפיעה לא מעט על המסרים שנגזרים ממנו.
לא על הטנקים בלבד: המערכה הכוללת של מדינת ישראל
הנתונים שישי גלב והחוקרים שעובדים עימו אוספים מתפרסמים באתר באופן קבוע, וזוכים לחשיפה של 50-30 אלף צפיות בחודש, ולחשיפות נוספות ברשתות החברתיות השונות. מעבר לכך, הם מופיעים בדו”ח השבועי של תנועת הביטחוניסטים, אשר מגיע לדיפלומטים ולחברי ממשל בכל רחבי העולם, ומוצגים בכנסים ובאירועים שונים של התנועה. הנתונים שנאספים גם משמשים פעמים רבות לצורכי מחקר, וחוקרים ממחלקת המחקר של הביטחוניסטים וממכוני מחקר נוספים כמו המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCPA) נעזרים בהם רבות. חלק מהנתונים גם מגיעים לא פעם לגופי תקשורת מרכזיים כמו אתר החדשות Ynet וערוץ 14, ומתפרסמים בכתבות ובתחקירים שונים.
גלב מברך על כל תהודה שלה זוכה המידע, אך מציין שהיה רוצה להפיץ את הנתונים אף יותר. “משמח אותי מאוד לקרוא כתבות שמתבססות על הנתונים שאנחנו אספנו, ובעיקר מספק אותי שחוקרים משתמשים בנתונים האלה כי זה מעניק להם תוקף ומהימנות”, הוא אומר. “העבודה הקשה שלנו כרגע היא להנגיש את הנתונים לעוד גופים שמציגים מידע על ישראל, ולהתרחב לפלטפורמות נוספות כמו מכוני מחקר חדשים ורשתות חברתיות”.
הגלים שיוצר המידע שנאסף באתר של גלב בהחלט מחזקים את תחושת השליחות שמלווה אותו בתפקיד. “כל הפעילות שאני עושה היא סביב תמיכה בנרטיב הישראלי, וגם איסוף הנתונים נובע מהרצון שלי לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל”, הוא מספר. “איסוף הנתונים עצמו הוא אומנם מאוד טכני, אבל זה לא הכול. צריך להשקיע הרבה מחשבה שיווקית ופסיכולוגית כדי להחליט איך להציג כל נתון, ואיך להפוך את הנתונים לאינפוגרפיקות או לכתבות. אם לתמצת, אז התפקיד שלי הוא לקחת מספרים ולהשתמש בהם כדי לעזור לישראל במערכה על דעת הקהל המקומית והעולמית – וכשמסתכלים על זה ככה, העבודה כולה מקבלת משמעות אחרת”.
ישי גלב נחוש להמשיך עם עבודת איסוף הנתונים כל עוד מלחמת “חרבות ברזל” נמשכת, וגם בסיום המלחמה הוא מתכנן להמשיך לתחזק את האתר ולהפוך אותו למאגר מידע עשיר ומקיף עם נתונים הנוגעים למצב הביטחוני בישראל. עם זאת, ברור לו שאי אפשר להסתמך רק על הפעילות שלו ושל אתרים פרטיים מקבילים. “המלחמה של ישראל לא מתבצעת רק בעזרת טנקים, מטוסים וצוללות”, הוא פוסק. “בשביל לנצח במערכה, המדינה מוכרחת לקחת ברצינות גם את המאבק על דעת הקהל, כי התחום הזה משפיע ישירות על התמיכה והלגיטימציה שאנחנו מקבלים. לא ייתכן שההסברה הישראלית הפכה לפרויקט של המגזר הפרטי בלבד, וצריך שגם הממשלה וגופים רשמיים שפועלים מטעמה ייקחו את הנושא ברצינות וישקיעו בכך משאבים ומאמצים”.
