סמ”ר ישראל טייב, נהג טנק, התעורר לרעש אזעקות ונפילות של פצמ”רים, ורץ מייד לטנק שלו. בדרך הוא רואה כ-50 מחבלים על אופנועים בדרך למוצב שלו. בפעולה מהירה הוא וצוותו מצליחים לדרוס חלק מהם ולירות באחרים. המחבלים יורים אל הטנק פגזי אר-פי-ג’י ופוגעים בו, אבל לא מצליחים להשבית את הטנק. אחרים מנסים לעלות על הטנק, אבל הוא מצליח בקור רוחו להפיל אותם. המוצב שעליו הגן הטנק שלהם היה היחיד שלא פרצו אליו מחבלים. לאחר תשע שעות לחימה אזלה התחמושת בטנק, וטייב והטען של הטנק ממשיכים רגלית. כשהם נתקלים במחבל טייב מחסל אותו מטווח אפס, וגם כשהם מגיעים לבסוף למחנה רעים, הם ממשיכים להילחם בקרב העקוב מדם שהתרחש שם במשך כל אותו יום, ללא לאות ותוך חתירה מתמדת למגע.
