הבחירות הסתיימו ואנחנו מוצאים עצמנו שוקעים בשיח סביב חלופות מדומיינות והרכבים קואליציוניים אזוטריים. למי שנדמה שהאיומים נכנסו להמתנה ואויבנו הרבים יחכו שנסיים את המשא ומתן הקואליציוני בחודשים הקרובים – יש לי חדשות מרעישות עבורו. האיומים מבית ומחוץ רוחשים ותוצאות בחירות האמצע בארצות הברית השבוע, רק מאיצים את השעונים. אסור ששיקולים קואליציוניים וויכוחים פוליטיים פנימיים ישפיעו על המערכה מול איראן להפלת משטר הרשע שם. הפלת המשטר תביא לשינוי מהותי של כל הסביבה האסטרטגית במזרח התיכון ותמצב את מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית. שינוי שיאפשר הרחבת הסכמי אברהם והסכמי סחר נרחבים מהודו ועד אירופה שישראל תהווה רגל ציר משמעותית בהם.
לצד הצורך בהשלמת המערכה מול איראן ושלוחיה בלבנון ובעזה, אנו ניצבים בפני סוגייה משמעותית יותר. תוצאות הבחירות בישראל ובעיקר הטענות הנרחבות על זיופי בחירות ועל מעורבות חיצונית בבחירות מצד קטאר, תורכיה ואפילו הרשות הפלסטינית – מעמידות אותנו בצומת החלטה בנוגע בחירת דרך הפעולה הנכונה והרצויה לשמירת בטחון ישראל לדורות.
בשבעה באוקטובר חווינו התקפה רצחנית מצד חמאס בעזה, בעשרים ושבעה באוקטובר חווינו התקפה מסוג אחר על הדמוקרטיה ועל זהותה היהודית של ישראל – המדינה היהודית היחידה בעולם.
לא אכנס כאן לדיון על הבחירות, המעורבות הזרה והזיופים הרבים עליהם דווח מצד המשקיפים ונציגי הוועדות השונות בקלפיות במגזר הערבי. אסתפק באמירה לפיה כל מי שהדמוקרטיה בישראל יקרה לו, צריך לרצות ולדרוש שהחקירה שמנהל השב"כ תמשך עד תומה, ללא כל הפרעות או חסמים מצד גורמי הייעוץ המשפטי, או גורמים פוליטיים כאלה ואחרים. רק השלמת החקירה במלואה והפצת מסקנותיה, תאפשר את טיהור האווירה הקשה והחזרת האמון בתהליך הדמוקרטי. שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית לואיס ברנדייס כתב בספרו OTHER PEOPLE'S MONEY: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר".
אם נבחן את עיקרי הדרישות הנשמעות מפי נציגי המפלגות הערביות בשבוע החולף, נוכל להבין בדיוק את עיקרי טענתי בדבר הסכנה לאינטרסים הבטחוניים של מדינת ישראל.
עיקרי הדרישות כפי שסיכמתי מהפרסום התקשורתי, בניתוח למול האינטרס הציוני
מניתוח כללי ממעוף הציפור, ניתן לראות את הפער בין הדרישות לבין האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. אחרי שלוש שנים של מלחמה בה שילמנו מחירים יקרים והגענו להישגים אדירים, צריך לוודא שנמשיך את תנופת העשייה ונשלים את הנצחון על אויבנו מחוץ ומבית. למי שיבוא ויטען כיצד אנו פוסלים את הצבעתם של כ-20% מאזרחי מדינת ישראל, נשיב שההפך הוא הנכון. מצבם של אזרחי ישראל הערבים טוב לאין שיעור ממצבם של כל אחיהם ברחבי המזרח התיכון, גם כלכלית, גם בטחונית וגם בהיבטי חופש הדעה והבחירה וזאת מכיוון שמדינת ישראל חזקה ומשגשגת. אם נחלש בטחונית ואויבנו יצליחו לממש את זממם, הרי שגם הם ישלמו את המחיר. כפי שהחליטה מדינת ישראל מאז הקמתה שלא לגייס את האזרחים הערבים לשרות צבאי, משיקולי בטחון. הרי גם בקבינט הבטחוני ובוועדת החוץ והבטחון לא נוכל לאפשר לחברי כנסת המדברים כנגד מדינת ישראל ובעד אויביה, לקחת חלק בהחלטות הגורליות על בטחון המדינה ועתידה. אם הנהגת הציבור הערבי בישראל הייתה מבינה זאת ופועלת באמת לטובת הציבור ששלח אותה ולא למען אינטרסים זרים, אזי ניתן היה לשלב אותם בעשייה ובניהול המשותף. כל עוד הם טוענים שחמאס הינו ארגון צדקה ומסרבים לגנות את מעשיו, יהיה קשה מאוד לציבור בישראל לקבל שותפות שלהם באחיזת הגה המדינה וניהול הבטחון הלאומי שלה.
לכן, בעת הזו ולמול אתגרי השעה מולם ניצבת מדינת ישראל בעת הזו, נדרשת ממשלה ציונית שתפעל לקדם את האינטרסים הבטחוניים עליהם מרבית הציבור הישראלי מימין ומשמאל יכול להסכים. לממשלה שכזו, יש סיכוי גבוה יותר לפתור גם את סוגיית חוק הגיוס שהפך לקרדום לחפור בו ולחלק מהמאבק בין הצדדים. כמו שממשלת האחדות של שמיר ופרס דיכאה את האינפלציה המשתוללת בשנות השמונים, נדרש גם כיום למצוא את הדרך הנכונה לפעול לקידום הסוגיות המהותיות הנוגעות לבטחון הלאומי, ובראשם המערכה מול איראן ושלוחיה בלבנון ובעזה ועיצוב הגבולות בדרום ובצפון. המלחמה על הבית, מול הרשות הפלסטינית והטרור ביהודה ושומרון ומול משפחות הפשע בחברה הערבית והנשק הבלתי חוקי המציף את הרחובות. המלחמה בהשפעה הזרה כנגד מדינת ישראל ויהודים בארץ ובעולם, כפי שראינו במערכות הבחירות האחרונות ומענה לחיזוק הצבא ומערכות הבטחון באמצעות חוק שרות לאומי/אזרחי שיסדיר גם את חלוקת הזכויות למשרתים. סביב סוגיות אלו אפשר לגבש קונצנזוס לאומי ולהסכים על מתכונת פעולה שניתן לתחום אותה בזמן ובנושאים. נושאים חשובים נוספים ובראשם הטיפול במערכת המשפט, ניתן לבחון על מה אפשר להסכים ואם לא להקפיא מצב לפחות לשלב הראשון ועד שנטפל באיומים הבטחוניים הדחופים. בקורס קצינים מלמדים תמיד ש'האויב של הטוב הוא הטוב ביותר', אז בואו נמצא את הדרך להתקדם לכיוון המטרות ולא לשקוע במאבקים פוליטיים עקרים שיסתיימו כנראה במוקדם או במאוחר בעוד סבב בחירות.
אין לנו את הפריבילגיה לעצור את המלחמה החשובה הזו לפני הנצחון המוחלט.
