בירת הטרור החדשה?
גזרת טול כרם אינה נמנית באופן מסורתי עם הגזרות המאתגרות והעוינות ביותר ביהודה ושומרון. מבין השטחים בשליטת הרשות הפלסטינית, אזורים כמו ג’נין או שכם נחשבו לאורך השנים לזירות רותחות המאופיינות בהקצנה ובלאומנות שמולידות התארגנויות טרור ופיגועים על בסיס קבוע. בכל רחבי יהודה ושומרון, כוחות הביטחון פועלים זה שנים לסכל תשתיות טרור והתארגנויות לפעילות חבלנית בעקבות התרעות מודיעיניות, מה שבא לידי ביטוי במבצע “חומת מגן”, המבצע המתמשך “שובר גלים” ואלפי עצורים בעשור האחרון בלבד. רק מאז ה-7 באוקטובר, למעלה מ-4,000 מחבלים נעצרו על ידי צה”ל, השב”כ ויחידות מיוחדות של המשטרה ברחבי יהודה ושומרון. מתוכם, 314 בטול כרם והסביבה.
טול כרם וסביבתה – הכוללת את מחנות הפליטים ונור א-שמס – עלתה לאחרונה לכותרות בעקבות סרטוני טלגרם, שבהם צעירים פלסטינים חמושים ורעולי פנים מתעדים את עצמם יורים לעבר יישובי עמק חפר בצד השני של הקו הירוק, ומאיימים על תושבי ישראל. לאורך חודשי מלחמת “חרבות ברזל”, הפעילות המבצעית בטול כרם והסביבה עלתה מדרגה לרמה של זירה שמאתגרת את כוחות הביטחון ושואבת משאבים רבים מהקשב המבצעי של מערכת הביטחון.
כמעט בכל שבוע במהלך המלחמה מתפרסמות ידיעות על מעצרים בטול כרם, פיגועים שיצאו מתוכה, התגבשות של התארגנויות טרור ואף חיסולים מהאוויר של חוליות טרור. מתוך כ-600 מחוסלים ביהודה ושומרון מתחילת המלחמה, 125 חוסלו בטול כרם והסביבה – אחוז משמעותי ביותר.[1]
מה גרם לעליית קרנה של זירת טול כרם, וכיצד ישראל מתמודדת איתה?
מבצע “מחנות קיץ”, אוגוסט 2024: מבצע נרחב וחסר תקדים בטול כרם
ב-27 באוגוסט 2024 החל מבצע רחב היקף בצפון יהודה ושומרון תוך התמקדות בג’נין, טול כרם ומחנה הפליטים נור א-שמס. על פי צה”ל, מטרות המבצע הן סיכול הטרור תוך השמדת אמצעים שונים, כל זאת על מנת לאפשר ולשפר את מרחב חופש הפעולה של כוחות הביטחון ואת מיגור הטרור באיזור יהודה ושומרון. במהלך המבצע נעשו פעולות לחישוף מטענים, חוסלו מספר מחבלים מהאוויר והוחרמו אמצעי לחימה שונים, ביניהם מספר נשקים קלים. במבצע נעשה שימוש גם בגיבוי אווירי של רחפנים. כלי טיס של חיל האוויר משתתפים בתקיפות.
על פי הדיווחים, במבצע חוסלו עד כה 15 מחבלים, ביניהם מפקד גדוד טול כרם בזרוע הצבאית של הג’יהאד האסלאמי, מחמד ג’אבר המכונה “אבו שג’אע”, ראש ההתארגנות בנור א-שמס שהיה מעורב בפיגועים רבים, ביניהם ברצח הישראלי אמנון מוכתר ז”ל ביוני 2024; עדנאן גאבר, שהיה מעורב בפעולות הכנת מטענים; וגבריל גסאן אסמאעיל גבריל, שהיה מעורב בפעולות טרור במרחב טול כרם-קלקיליה, ושוחרר במסגרת עסקת חילופין החטופים והמחבלים בין ישראל לחמאס בנובמבר 2023.
צרורות ירי לעבר בת חפר
טבח ה-7 באוקטובר מהווה השראה לגורמי הטרור ביהודה ושומרון. טול כרם ומחנות הפליטים שסביבה, כגון מחנה נור א-שמס, הפכו לקיני טרור המאיימים על יישובי השרון. התארגנויות אלה מצליחות לערער את המצב הביטחוני גם באזור השרון במרכז הארץ, כפי שעולה מטענות תושבי בת חפר על כך שהם שומעים בלילות קולות חפירה מתחת לבתיהם. מדי פעם יורים חמושים מטול כרם וממחנה הפליטים נור א-שמס צרורות לעבר היישוב. נראה כי ארגוני המחבלים ביהודה ושומרון בוחנים את תגובתה של ישראל. כך היה גם לפני ה-7 באוקטובר, כאשר חמאס ארגן את ההפגנות על הגדר בעזה כדי לבחון את תגובתה של ישראל ולהסיט את הקשב של מערכת הביטחון.
למרות כניסתם התכופה של כוחות הביטחון לטול כרם, כדי לסכל את פעילות הטרור הצומחת באזור, שבמהלכה נהרגו כ-125 פעילי טרור ונעצרו למעלה מ-300, המחבלים ממשיכים להפעיל מטענים כנגדם. השימוש במטענים ובנשק חם הולך וצובר תאוצה ביהודה ושומרון, ומאתגר את מערכת הביטחון לצד האיום על התושבים. בחודשים ינואר עד יולי 2023 דווח על הפעלת 314 מטענים ו-120 פיגועי ירי, לעומת 344 מטענים ו-124 פיגועי ירי בתקופה המקבילה ב-2024.
נוסף על כך, ארגוני הטרור מפעילים מכונת הסתה משומנת המגייסת עוד ועוד תומכים ופעילים לקבוצות חמושות שמתארגנות באזור, בין אם בטול כרם או בקלקיליה, ומאיימים על תושבי אזור השרון.
לאחר מבצע חומת מגן בשנת 2002 התבצעו מעצרים רבים בשטח על בסיס יום-יומי, עד שנת 2007, שבה נכנס לתוקף הסכם המבוקשים עם הרשות הפלסטינית ובעקבותיו חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים לצד כמות הפיגועים. צה”ל ומערכת הביטחון שלטו על גובה הלהבות של הטרור מיהודה ושומרון לתקופת זמן קצרה.
לשם ההדגמה, בשנת 2015 נעצרו 2,575 פעילי טרור ביהודה ושומרון[2] בעוד בשנת 2023 מספרם הגיע ל-5,100 עצורים[3]. מספרים אלו כוללים את המחבלים והמבוקשים בגין פעולות טרור קלות וקשות ונוסף לכך בגין קשירת קשר לארגוני טרור. נכון לחודש יוני 24′, כשבעה חודשים לאחר תחילת הלחימה נעצרו באיו”ש 4,150 מחבלים, יותר מ-530 מחבלים חוסלו, התבצעו למעלה מ- 5,600 פיגועים ונרצחו 27 ישראלים.[4]
עוטף השומרון
איומי הטרור על השרון נמשכים, ורק עשרות מטרים מפרידים בין גדר ההפרדה של טול כרם לבתים המזרחיים של בת חפר. גם יישובים נוספים באזור אינם רחוקים מן הגדר. יישובים אלו, כמו כפר יונה למשל, הפכו ל”עוטף השומרון”. התרבות התקריות מערי השומרון והקריאות החוזרות ונשנות לבצע תקיפות על יישובים יהודיים מצריכות היערכות מיוחדת לפשיטה נוסח ה-7 באוקטובר מקיני הטרור, וזו אכן מתבצעת.
אין זה סוד שארגוני הטרור, ובראשם חמאס והג’יהאד האסלאמי, המתבססים בשומרון, פועלים במסגרות אזוריות חוצות ארגונים ובמסגרות ארגוניות. הכסף הזורם מאיראן משמש לחימוש חוליות הטרור ההולכות ומתרבות שם, יורות לעבר היישובים באזור ומתעדות את פעילותן במצלמות אישיות (כפי שעשו המחבלים בטבח ה-7 באוקטובר כאשר השתמשו במצלמות גו פרו), נמלטות מהמקום ומעלות סרטונים של פעילותן לרשתות החברתיות. כך פרסמו “גדודי חללי אל-אקצא – נוער נקמה ושחרור” בטול כרם את הפוסט המטריד ברשתות החברתיות, בסוף מאי האחרון:
“חדרנו קבוצה של שלושה אנשים מיחידת העילית של גדודי טול כרם להתנחלות בת חפר במסווה של מנקים, מטרת המבצע הייתה התנקשות באחד משוטרי השב”כ המתגוררים בבית היעד. יחידת האיתור והניטור עקבו אחרי היעד במשך 10 ימים, וידעו את שעת כניסתו ויציאתו מהבית. הלוחמים שלנו הצליחו לחדור ולהגיע למרכז הבית, אבל שם הייתה תינוקת שהוא נשא ועוד שני ילדים בסביבתו. לוחמינו נסוגו מביצוע ההתנקשות, בהתאם לתורת דתנו האסלאמית האמיתית. זהו מסר לסמוטריץ’, המאיים על טול כרם. עליו לראות קודם כול איך הלוחמים שלנו נכנסים לביתו מבלי שידע”.
בסוף הפוסט הוסיפו גדודי אל-אקצא את האיום:
“זו הודעת אזהרה לאויב אם תתמודדו עם טול כרם כפי שמצהירים מנהיגיכם, נחזור על התרחיש של 7 באוקטובר בבת חפר, אבני חפץ וביישובים נוספים, ונראה מי מטיל מצור על מי”.
הפוסט הזה הוא אחד מני רבים ומשקף את מטרתם של גורמי הטרור ביהודה ושומרון – ויש לקחת את דבריהם ברצינות. הדבר אף מטריד יותר אם חוליה שכזאת הצליחה אכן לחדור ליישוב יהודי – לאחר טבח ה-7 באוקטובר ולאחר שכביכול ישראל התעוררה מן הקונספציה שאפפה אותה והביאה אותה למצב הזה.
משיחות עם תושבים מהיישוב בת חפר עולה כי הקרבה שלהם לעיר השכנה טול כרם גורמת לתחושת חוסר ביטחון. בעבר ידעו התושבים בהישמע קול יריות כי המשמעות היא ככל הנראה חגיגות חתונה, אך כעת, נוכח המלחמה, המשמעות היא אחרת ועלולה להיות ירי לכיוון בתיהם. אחת התושבות מספרת כי “למדנו לזהות ולהבדיל בין ירי למטרת חגיגה – אז הוא מבוצע כלפי האוויר – לבין ירי המשמש להפחדה או שהוא מכוון כלפי הבתים שלנו. בעבר הלא רחוק הייתה תחושה של קיבוץ ביישוב אבל עכשיו אנחנו מפחדים אפילו לצאת מהבית בשעות החושך”. תושבת נוספת בבת חפר מספרת כי המצב ביישובם לא סימפטי ושלמרות הגדר המקיפה את היישוב ומגינה עליהם לכאורה מפני טול כרם, הם עדיין מרגישים תחושות חוסר נוחות ופחד במשך תקופה ארוכה. רעשי הפיצוצים, היריות והמטענים הנשמעים ברחבי בת חפר והאזור, יחד עם הצפת הרשתות השונות בסרטונים של צעירים ערבים היורים לכיוונם, תורמים לתחושות אלו.
אין ספק שיהודה ושומרון היא חבית של חומר נפץ ומהווה זירת מלחמה משמעותית. ההתקפות החוזרות על יישובים צמודי גדר עשויה להזכיר את ההיערכות של חמאס וארגוני הטרור בעזה לטבח ה-7 באוקטובר בעוטף עזה. תחושת הביטחון של התושבים התערערה משמעותית, מה שדורש שינוי מגמה וריכוז מאמץ ממוקד בזירה מתחממת זו.
הקשר בין בת חפר לטהרן
באמצע מאי 2024 נערך מפגש פסגה של צמרת טרור הפרוקסי האיראני בטהרן. בין הנוכחים היו אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס באותה עת, מפקד משמרות המהפכה, חסיין סלאמי ומפקד “כוח קדס”, אסמאעיל קא’אני, סגן מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, בכירי הג’יהאד האסלאמי ונציגי החות’ים. בפגישה הזאת סיכמו האיראנים ונציגי שלוחותיהם כי יש לחתור להסלמה נוספת נגד ישראל, ולהפעיל עליה לחץ שיביא לסיום הלחימה בעזה, מבלי לנהל משא ומתן על עסקת חטופים. סביר להניח שתקריות כמו הירי לעבר היישוב בת חפר, שבהן קבוצות מחבלים המזוהים עם חמאס בטול כרם מבצעות תקיפות כדי לאתגר את התגובה הישראלית, הן חלק ממאמץ זה.
לנוכח פעילות קיני הטרור בשומרון נוצר מעין “מאחז איראני” באזור זה, שבו פועלות קבוצות המורכבות ממחבלים מארגוני טרור שונים, ובעיקר מהג’יהאד האסלאמי וחמאס, שני ארגוני פרוקסי איראניים מובהקים. שיתוף הפעולה בין תאי מחבלים שונים הפך כבר מזמן לתופעה מוכרת ביהודה ושומרון. כך למשל פועל ארגון “גוב האריות” בשכם, שמורכב מצעירים פלסטינים שזוהו בעיקר עם חמאס והג’יהאד האסלאמי, אך גם עם גדודי חללי אל-אקצא. פעילות טרור זו, שמחברת בין אינטרסים פלסטיניים לאינטרסים איראניים, מאיימת על יישובי השרון, שמוצאים את עצמם בקו האש.
האיראנים, כמו גורמים אחרים במזרח התיכון, ראו בתקיפת ה-7 באוקטובר הישג שמסמן מבחינתם את תחילת סופה של המדינה היהודית. אירועי הטבח הנוראים רק דרבנו אותם, את חמאס ואת יתר חברי “ציר ההתנגדות” לתכנן ולהוציא לפועל תקיפה נוספת נוסח ה-7 באוקטובר. הפעם, כך סבורים גורמי הטרור, התקיפה תצא מיהודה ושומרון כדי לפגוע בבטן הרכה של ישראל. ייתכן, אף שאין לכך בשלב זה בסיס שנתמך במידע, שחמאס אף סבור כי כך יוכל לחצות את מרכזה של ישראל, באזור הצר שבין טול כרם לנתניה.
רעיון זה עלול להיות חלק מתוכנית “איחוד הזירות” האיראנית, שמי שהיה אמון עליה בחמאס הוא צאלח אל-עארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון, שחוסל בינואר האחרון בביירות. מי שהחליף את אל-עארורי הוא זאהר אל-ג’בארין, שרמז בהתבטאות שלו במאי האחרון כי “לתנועת חמאס יש הרבה קלפים שבהם היא עדיין לא השתמשה…”
אל-ג’בארין הוסיף ש”הגדה המערבית תפתיע את האויב בקרוב, ונראה פרקים חדשים ביצירתיות הפלסטינית הלוחמת”. בהמשך דבריו רמז אל-ג’בארין כי טבח ה-7 באוקטובר עשוי לחזור על עצמו מיהודה ושומרון:
“ההתנגדות נמשכת עד סיום הכיבוש ושחרור פלסטין. ה-7 באוקטובר היה פרק מכובד בין הפרקים האלה. ההתנגדות תגלה יצירתיות בכלים שלה ובאמצעים שברשותה ותביך את האויב במקום שבו הוא איננו מצפה ואינו לוקח בחשבון”.
קבוצות צעירים שמקבלות השראה מה-7 באוקטובר
קבוצות הטרור החדשות מבוססות בעיקרן על מחבלים צעירים מטול כרם, מחנה פליטים נור שמס, קלקיליה וטובאס. מחבלים אלה גדלו על ברכי ההסתה הגורפת של הרשות הפלסטינית, חמאס, הג’יהאד האסלאמי וגדודי חללי אל-אקצא ביהודה ושומרון, מיליציות אלה רואות בטבח ה-7 באוקטובר השראה למתקפה נוספת.
כך לדוגמה קמה קבוצת “גדודי חללי אל-אקצא – נוער הנקמה והשחרור”. הקבוצה הזאת מפוצלת בין קיני הטרור ברחבי השומרון, בטול כרם, טובאס ועוד. במהלך חודש יוני האחרון, גדודי חללי אל-אקצא – “נוער הנקמה והשחרור”, בשיתוף עם קבוצת הטרור החדשה “אבירי לילה” של הפת”ח, פרסמו תיעוד ונטלו על עצמם אחריות לפיגועי הירי לעבר היישוב בת חפר בשרון, מחסום ענב בשומרון ומוצב צבאי סמוך לשער שוויכה בנפת טול כרם.
האיום ממחנות הפליטים
למרות פעילות מנע ענפה של צה”ל בחודשים האחרונים, שכללה אלפי מחבלים שנעצרו, חומרי הסתה רבים שהוחרמו וחיסול בכירים מבוקשים ומפקדי גדודי טרור, ההישגים הכבירים הללו הביאו רק להרתעה קצרת טווח ונראה כי במהלך החודשים האחרונים ההתארגנות של קיני הטרור במחנות הפליטים כגון נור א-שמס וטול כרם ממשיכה להיות משמעותית. מדובר, כאמור, במחנות פליטים שנמצאים מרחק קצר ביותר מערים מרכזיות בשרון, ושעלולים להוות סכנה לאזרחי ישראל.
מאז תחילת המלחמה נעשים מאמצים רבים לסיכול הטרור באזור טול כרם ומחנה הפליטים בנור א-שמס, שכוללים בעיקר הריסת תשתיות כגון אמצעי לחימה שונים ומעבדות לייצור מטענים, וניקוי הצירים כדי לייצר חופש תנועה לכוחות הביטחון.
- ב- 30.6, לאחר פעילות מודיעינית ומבצע של כוחות צה”ל, חוסלו המחבלים שהיו מעורבים בפיגוע שבו נרצח אמנון מוכתר הי”ד בקלקיליה.
- ב-23.7 חוסל מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בטול כרם לאחר מבצע של כוחות הביטחון.
- ב-22.8 פעלו כוחות צה”ל במרחב טול כרם במטרה לסכל טרור תוך השמדת אמצעים שונים. בין האמצעים הושמדו אמצעי לחימה שונים, מעבדות לייצור מטענים, ואף חוסלו מספר מחבלים. המבצע ארך כ-14 שעות. בין מטרות המבצע היו ניקיון הצירים ממטענים שונים, בכדי לאפשר את חופש התנועה של כוחות הביטחון במרחב.[5] אלו רק מספר דוגמאות מפעילותו הרבה של צה”ל, הפועל בשטחים במטרה לסכל טרור.
ככל שהזמן עבר ומנגנוני ההסתה המשיכו לפעול, הצליחו גדודי הטרור במחנות לשקם את כוחם הצבאי, ולגייס מחבלים חדשים לשורותיהם. כל נער מגיל 15 עלול להוות סכנה לכוחותינו כמפגע פוטנציאלי.
למרות פעילות מבצעית בעצימות גבוהה מול “קן הצרעות” שנוצר בטול כרם, המחבלים שבשטח מצליחים לשדרג את דרכי הפעולה שלהם. אחד מקציני ההנדסה במילואים של אוגדת איו”ש מספר:
“משבוע לשבוע, למרות כמות המבצעים והמעצרים המתבצעים, ניכרת מגמת ‘שיפור’ ובכללה שדרוג אופי המטענים. אלה נהיו משוכללים וכבדים הרבה יותר ושיטת הפעולה משתכללת גם היא”.
במהלך חודש יוני התרחשו שני פיגועים נגד חיילי צה”ל במהלך פעילות מבצעית של כוחות הביטחון. אחד מהם היה פיצוץ מטען גחון שהכיל עשרות ק”ג; לפי תחקיר ראשוני המטען לא עבר חשיפה ע”י D-9 בניגוד למקובל וכתוצאה מכך נהרג חייל ונפצע קשה מפקד צוות. בדומה לאירוע זה, בשבוע שלפני כן נהרג קצין נוסף כתוצאה ממטען שהוטמן מתחת לפני הקרקע בג’נין במהלך פעילות מבצעית. במקביל לשתי פעולות אלו התפוצץ מטען חבלה בסמוך לגדר המפרידה בין היישוב בת חפר לעיר טול כרם; מטרת הפיצוץ הייתה ניסיון למשוך חיילי צה”ל.
עומק בעיית הטרור באזור זה בא לידי ביטוי בכך שחלק מקבוצות הטרור החמושות כוללות התארגנויות טרור מקומיות קטנות המונות כמה מחבלים בודדים, או התארגנויות טרור משמעותיות בצפון השומרון שמונות כעשרות עד מאות מחבלים חמושים שפועלים תחת גדוד אחד. קבוצות טרור אלו עמוסות באמצעי לחימה, כלי נשק המוזרמים לאזור, ונוסף על כך גם ידע רב שמועבר על ידי גורמים איראניים. תשתיות הטרור הללו מתווספות להתארגנויות טרור לא חמושות המתמקדות בהתפרעויות ובניסיונות לינץ’ במתיישבים יהודים.
רובם של אמצעי הלחימה מגיעים כנראה מירדן, בהכוונה איראנית, באמצעות הברחות. כלי הנשק מצליחים לעבור לאזור יהודה ושומרון עקב אי אבטחה מספיקה של הגבול. ירדן מצידה החלה ממעטת גם היא לפעול בהחזקת הגבול כך שהברחות הנשק נהיו עניין שבשגרה. כך, אם כן, נוצר מצב שבשטחי הרשות הפלסטינית יש כמויות נשק ומאגרי חומר נפץ גדולים.
בין ינואר לאפריל 22′ הצליחה המשטרה לסכל 9 משלוחי נשק מגבולות ירדן ולבנון, שבהם נתפסו 171 כלי נשק.[6] בחודש נובמבר 23′ סוכלה הברחת הנשק הגדולה ביותר עד אותה העת. בהברחה זו נעצרו ארבעה חשודים ונתפסו 137 כלי נשק ו-250 מחסניות בשווי של 6 מיליון שקלים[7]. בחודש יוני האחרון סוכלה הברחת נשק של 20 אקדחים שהוסלקו ברכב במעבר “רבין”[8] ובתחילת חודש יולי האחרון סוכלה הברחת נשק על ידי לוחמי מג”ב איו”ש וכוחות צה”ל; לאחר זיהוי של התצפיות במרחב אותרו שלושה תיקים ובהם למעלה מ-75 אקדחים. מטרתם של האיראנים היא להציף את הפלסטינים באמל”ח בכדי לייצר פיגועים. בתחילת אפריל פרסם דובר צה”ל כי סוכלה הברחת אמצעי לחימה מתקדמים אל תוך שטחי יהודה ושומרון אשר כל מטרתם כאמור היא לפגע נגד מטרות ישראליות שונות. על פי גורמי ביטחון בישראל, הגורם שעזר בהנחת התשתיות להקמת קבוצות הטרור החדשות בצפון השומרון היה השיח’ בסאם א-סעדי מהעיר ג’נין[9]. סעדי הוא בכיר הג’יהאד האסלאמי ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר בלבד.
לקראת סוף חודש דצמבר 2023, עוד בתחילת הלחימה ברצועת עזה, עצרו כוחות הביטחון כ-33 מבוקשים, החרימו עשרות כלי נשק והשמידו מעבדת מטענים שהכילה בתוכה עשרות מטענים מאולתרים שהיו מוכנים לשימוש כנגד מטרות ישראליות. כמה חודשים לאחר מכן, ב-5.6.2024, נעצר עמאר נצר אללה, תושב מחנה הפליטים נור א-שמס, בגין מעורבות בפיגועי הירי אל עבר היישוב בת חפר שהתרחשו לקראת סוף חודש מאי. בחקירתו הודה כי הוא חלק מחוליה גדולה יותר שתכננה להמשיך ולפגע כנגד היישובים צמודי הגדר בכלל ובת חפר בפרט[10]. אלו רק שתי דוגמאות מני רבות אשר מתארות את המצב שבשטח, וחרף כל המאמצים המתבצעים על ידי כוחות צה”ל מדי שבוע לא ניכר היפוך מגמה משמעותי בשטח.
דרכי פעולה – כיצד נמנע את ה-“7 באוקטובר של השרון”
המציאות הנוכחית ביהודה ושומרון, שבה ארגוני טרור פועלים להקים מיליציות חמושות שיילחמו נגד ישראל וכך ייצרו עוד חזית פעילה בלב הארץ ולא הרחק מיישובי יהודה ושומרון ומערי גוש דן, השרון והשפלה, אינה מתקבלת על הדעת. לכן, יש למגר ולחסל את האיום הנשקף מקיני הטרור בערים ובמחנות הפליטים ביהודה ושומרון, ולפרז את השטח מנשק ומאמצעי לחימה שונים.
- תחילה על ישראל להפריד בין המיליציות ולשבור את אחדות הלחימה שלהן עם כלל גורמי הטרור, בעיקר בצפון השומרון.
- נוסף על כך, על ישראל לשנות את הגישה ולהיפרד מהקונספציה שרווחה בנוגע לזירה זאת כי ישנו הבדל בין ארגוני הטרור חמאס והג’יהאד האסלאמי לבין ארגוני הטרור המזוהים עם הפת”ח, כמו גדודי חללי אל-אקצא.
- על ישראל גם לגבות מחירים מהרשות הפלסטינית, ולהצהיר כי היא אחראית לכל אירוע טרור שיוצא מיהודה ושומרון.
- כמו כן, יש להגביר את פעולות המנע וסיכול הטרור ולהתחיל לתכנן מבצע צבאי רחב היקף כדי לשתק את תשתיות הטרור המתפתחות בזירה זו.
- יש לפרושׂ כוחות נוספים על גבול ירדן כדי להחזיר את השליטה, ולייצב את מרחב ההחזקה על הגבול כדי למנוע כניסת כלי נשק ואמצעי לחימה שונים, דהיינו סגירת צינור החמצן. במקביל, על ישראל לדרוש מירדן שתרחיב גם היא את פעולותיה לאורך הגבול כדי לעצור מבריחים.
- לצד פעולות אלה, ישראל צריכה לגבות מחיר אזרחי ולהפוך את המעורבות בטרור ל“עסק לא משתלם”: כל הנותן חסות ומגן על מחבל ומבצע טרור צריך להיענש גם הוא בחומרה.
- באופן עקרוני, יש לשמר את חופש הפעולה בשטחי יהודה ושומרון בתור אמצעי חסר תחליף לסיכול טרור ולשמירה על ביטחון ישראל.
רבים גורסים כי אל לישראל לפתוח חזית נוספת כאשר אנו נלחמים עדיין בעזה, ובכך להיגרר למלחמה רב זירתית. אולם, ישראל כבר מצויה במלחמה רב זירתית. ללא אסטרטגיה כוללת ללוחמה בטרור ביהודה ושומרון, הוא ימשיך לפגוש את תושבי יהודה ושומרון, השרון וכלל הארץ.
נספח א’: המספרים המלאים של הטרור מטול כרם
טול כרם: בירת הטרור החדשה?
כיצד מתחממת ביהודה ושומרון הגזרה שהייתה משנית, ומאתגרת את מערכת הביטחון:
נתונים ל-10 החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל (7/10/2023–7/8/2024)
**נתונים לאזור טול כרם, מחנה הפליטים ונור א-שמס
| קטגוריה | איו”ש | טול- כרם |
| חללים מקרב כוחות הביטחון | 11[xi]
4 משטרה 7 צה”ל
| 2[xii]
2/7 – מקסים ריז’קוב – מטען פקד ייטב לב הלוי – פעילות מבצעית 1/7 – רס”ל יהודה גטו – פיצוץ מטען |
| נרצחים אזרחים | 7[xiii] | 1 – אמנון מוכתר נרצח על ידי מחבל שיצא מטול כרם[xiv] *2 מהם בקלקיליה |
| פיגועים | 6,392[xv] | – 21 מקרי ירי לכיוון בת חפר – 51 מקרי ירי מתועדים אל עבר המחסום בניצני עוז – 75 מקרי ירי אל עבר כוחות צה”ל בתוך טול כרם – 33 מקרי ירי בתוך נור א-שמס כלפי כוחות הביטחון[xvi] |
| מחבלים מחוסלים עד 7.8 | 600[xvii] | 125[xviii] |
| עצורים עד 7.8 | 4,150[xix] | 314[xx] |
הערות שוליים
[1] מידע שהתקבל ממערכת הביטחון
[2] שירות הביטחון הכללי, דו”ח שנתי לשנת 2015, https://www.shabak.gov.il/media/daofn2ys/סיכום-שנתי-2015.pdf
[3] שירות הביטחון הכללי, דו”ח שנתי לשנת 2023, https://www.shabak.gov.il/media/zpledoyg/דוח-חיצוני-סיכום-שנה-2023.pdf
[4] הביטחוניסטים, מחלקת המחקר – מאגר המידע של המלחמה, warinisrael.org
[5] https://www.kikar.co.il/security-news/simnbk
[6] הביטחוניסטים, מחלקת המחקר – הערכה אסטרטגית לישראל, המערכה השלובה כנגד הציונות, יוני 2022, https://idsf.org.il/wp-content/uploads/2022/10/הערכה-אסטרטגית-לישראל-תקציר-מנהלים.pdf
[7] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001463894
[8] https://www.kikar.co.il/news/sfc3c1
[9] אתר צה”ל, https://www.idf.il/כתבות-ועדכונים/2023/פברואר/נגזר-דין-באסם-א-בעדי-פעל-לביסוס-פעילות-התאחדות-בלתי-מותרת
[10] https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/765965/
[xi] עמותת הביטחוניסטים, מאגר המידע של המלחמה warinisrael.org; דובר צה”ל
[xii] עמותת הביטחוניסטים, מאגר המידע של המלחמה warinisrael.org; דובר צה”ל
[xiii] עמותת הביטחוניסטים, מאגר המידע של המלחמה warinisrael.org; דובר צה”ל
[xiv] https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/767811/
[xv] עמותת הביטחוניסטים, מאגר המידע של המלחמה warinisrael.org; דובר צה”ל
[xvi] https://www.fdd.org/analysis/2022/12/14/mapping-west-bank-insurgency/
[xvii] הערכה על פי גורמי ביטחון. ב-4 ביוני 2024 ההערכה עמדה על 500 מחבלים, חדשות עכשיו 14 https://www.now14.co.il/מלחמה-ביוש-למעלה-מ-500-מחבלים-חוסלו-70-מהם-מ/
[xviii] נתונים שהושגו משירות הביטחון הכללי
[xix] עמותת הביטחוניסטים, מאגר המידע של המלחמה warinisrael.org; דובר צה”ל
[xx] נתונים שהושגו משירות הביטחון הכללי