נייר זה נשלח לקבינט המדיני-ביטחוני, חברי הממשלה וחברי הכנסת ב-29.10.2024. ראו את המסמך המלא מצורף בגירסת PDF.
תקציר מנהלים
- המערכה הכוללת בה פתחה ישראל נגד חזבאללה בלבנון, פרצה את המבוי הסתום שאפיין את אחד-עשר החודשים שקדמו לה בגבולה הצפוני. המערכה כללה למעלה מ-4,000 תקיפות אוויריות, חיסול רובה המכריע של הנהגת ארגון הטרור, לרבות המזכ”ל חסן נסראללה, ופלישה קרקעית מוגבלת שמטרתה להחרים כלי נשק ולהסיר את איום המנהרות ההתקפיות.
- היציאה למערכה הגיעה לאחר שהחל מ-8.10.2023 חזבאללה מבצע התקפות חוזרות ונשנות כנגד ישראל ללא כל התגרות. התקפות אלה הוגדרו על ידי ארגון הטרור כ”חזית תמיכה לבנונית” בטבח שביצעה תנועת חמאס ב-7 באוקטובר. עד כה שיגר חזבאללה למעלה מ-10,000 טילים, רקטות, טילי נ”ט וכטב”מים לעבר ישראל, ובכך גרם לעקירתם של למעלה מ-60,000 ישראלים מבתיהם ב-43 ישובים בצפון למשך למעלה משנה.
- בהיותו בן חסותה של איראן, ארגון חזבאללה נהנה מתמיכה כלכלית ואספקת כלי נשק מתקדמים מטהראן. כשלוחה קדמית של איראן, הארגון הפך לאיום משמעותי על ישראל, הפר את מאזן הכוחות באיזור, וחיזק את הציר השיעי של איראן.
- במהלך אחד-עשר החודשים הראשונים של המלחמה, מדיניות העין-תחת-עין של ישראל התאפיינה במגננה בצפון, במטרה לאפשר לצה”ל לשים את הדגש על חזית עזה.
- יחד עם זאת, החל מאמצע חודש ספטמבר השנה, המומנטום המחודש של ישראל הביא עמו הזדמנות לשנות את מטרות המלחמה. עד אז מטרותיה היו להגיע להשגת הפסקת אש באמצעות יישום החלטת האו”ם 1701, ובכך לאפשר את חזרת העקורים הישראלים לבתיהם. אולם, הזדמנות זו גרמה לישראל לחתור גם לחיסולו של חזבאללה בלבנון באופן שיוביל לדה-איראניזציה של המדינה, ובכך יחליש את הציר הרדיקלי של איראן ויחזק את הכוחות הפרו-מערביים באיזור.
- מסמך זה סוקר את האיום הנשקף מחזבאללה כחלק מהציר הרדיקלי של איראן, ומספק המלצות למדיניות ביחס למצב בלבנון לאחר סיום המלחמה. מצב זה כולל מציאות חדשה בלבנון שאינה מושפעת מאיראן, והחלטה 1701 מתוקנת שתכלול כוחות בינלאומיים עם מנדט ברור לפירוז דרום לבנון. כל זאת, תוך מניעת התחמשות-מחדש של חזבאללה, ופיקוח על הגבול עם סוריה ועל שדה התעופה בביירות במטרה למנוע מאיראן להבריח כלי נשק למדינה.
- מציאות חדשה זו עשויה להביא לדינמיקה חדשה בין ישראל ללבנון, דינמיקה אשר הוכתבה בחצי המאה האחרונה על ידי גורמים זרים – השתלטות הארגון הפלסטיני פת”ח על דרום לבנון, ובהמשך השתלטות חזבאללה הפרו-איראני על לבנון כולה.