אחת מהזירות שבהן פועלת תנועת הביטחוניסטים היא זירת המחקר. בצד המחקרים שנעשים בידי צוותי מומחים ואקדמאים עורכת התנועה גם מחקר מתמשך בחברה הישראלית המכונה “מדד הביטחוניסטים”. המדד נערך באופן שוטף מדי רבעון מאז חודש מרץ 2022, והוא כולל סקר המהווה מדגם מייצג של החברה הישראלית, ועוסק בהיבטי ביטחון הלאומי והחברה הישראלית. עד כה נערכו שבעה סקרים, שחקרו בכל פעם נושא אחד, אך כללו גם שאלות זהות שמטרתן למדוד שינויים בדעת הציבור לאורך זמן.
שאלות אלה נגעו, בין השאר, למידת האמון של הציבור הישראלי כלפי הרשויות, בתחושת הביטחון האישית ובחשש לגורל המדינה.
בכתבה הקרובה נספק מבט רוחב ונבחן את השתנות המגמות בשנתיים האחרונות.
המשטרה בעלייה, צה”ל בירידה: מידת האמון במוסדות המדינה
בכל סקרי מדד הביטחוניסטים, המשתתפים מתבקשים לדרג את מידת האמון שלהם בצה”ל, במשטרה ובממשלה. מאחורי השאלה הקבועה הזו עומדת התפיסה שלפיה רכיב חשוב בביטחון הלאומי הוא החוסן של החברה, הקשור מצידו במידת האמון שיש לציבור במוסדות המדינה.
בסקר הראשון, שנערך בחודש מרץ 2022, 20% מהנשאלים ציינו שיש להם אמון במשטרה, 28% ציינו שיש להם אמון בממשלה, ו-63% ציינו שיש להם אמון בצה”ל.
בסקר האחרון, שנערך בחודש מאי 2024, 33% ציינו שיש להם אמון במשטרה, 27% ציינו שיש להם אמון בממשלה, ו-54% ציינו שיש להם אמון בצה”ל.
בבחינת שני סקרים אלו בלבד, אפשר לראות שיש עלייה של 13% במידת אמון הציבור במשטרה, ירידה של 9% במידת האמון בצה”ל, ותוצאה כמעט זהה במידת האמון בממשלה. אולם, כאשר בוחנים את תוצאות הדגימות כולן אפשר לראות את התנודות לאורך זמן, ולבחון את נקודות השוני ביחס למאורעות שונים במדינת ישראל. להלן נבחן את גרף האמון לגבי כל אחד מהגופים שעליהם הציבור נשאל: צבא, משטרה וממשלה.
צה”ל
באופן עקבי, צה”ל הוא המוסד שזוכה למידת האמון הגבוהה ביותר מצד הציבור, ובפערים משמעותיים. עם זאת, מבין שלושת המוסדות שנבחנו, צה”ל רשם את הירידה החדה ביותר במידת האמון. נקודת השבר היא ברורה: השבעה באוקטובר. עד נקודת הדגימה ביולי 2023 מידת האמון בצה”ל נעה בין 63% ל-72%, אולם בנובמבר 2023 – הדגימה הראשונה שנערכה לאחר השבעה באוקטובר – מידת האמון בצה”ל צנחה ל-59% ובמאי 2024 כבר ירדה ל-54%. זהו פער של כמעט 20% מנקודת השיא.
גם לפני השבעה באוקטובר אפשר היה לראות תנודות במידת האמון בצה”ל. כך, למשל, לאחר מבצע “עלות השחר”, שנערך באוגוסט 2022, נרשמה עלייה באמון הציבור בצה”ל. “עלות השחר” היה מבצע ממוקד בעזה שנמשך שלושה ימים, שבמהלכם חיסל צה”ל 25 מחבלים מהג’יהאד האסלאמי ומחמאס, רבים מהם בכירים. נוסף על כך הצליח צה”ל, באמצעות מערכת כיפת ברזל, ליירט 96% מהרקטות שנורו במהלך אותם ימים לעבר ישראל. בצד הישראלי לא נרשמו אבדות, כך שמדובר בהצלחה גדולה לצה”ל שאולי יכולה להסביר את העלייה באמון הציבור.
לעומת זאת, בפברואר 2023 נערך בעזה מבצע נוסף – “מגן וחץ”, שאחריו דווקא נרשמה ירידה קלה במידת האמון בצה”ל. גם המבצע הזה היה מוצלח מבחינת הישגיו הצבאיים – צה”ל חיסל שישה מבכירי הג’יהאד האסלאמי וכ-20 מחבלים נוספים, וגם תקף מאות מטרות, בהן מאגרי רקטות וטילים, מפקדות ומעבדות נפץ. עם זאת, העורף סבל במבצע זה יותר בהשוואה למבצע “עלות השחר” – בשבוע שקדם למבצע נורו 102 רקטות לעבר יישובי הדרום, שהובילו למותו של עובד זר ולפציעתם של שישה אזרחים. במהלך המבצע נורו עוד מאות רקטות, טילי נ”ט ופצצות מרגמה, שהגיעו גם לפנים הארץ. רובם אומנם יורטו, אך אישה בת 82 נהרגה מפגיעה ישירה של רקטה בביתה ברחובות. נוסף על כך, במהלך כל ימי המבצע הושבתו הלימודים ביישובי העוטף, נאסרו התקהלויות ונסגרו צירי תנועה מרכזיים בדרום הארץ. ייתכן שהעובדה שלקח לצה”ל שבוע שלם להגיב לתקיפות מצד הג’יהאד האיסאלמי, וכן המחיר שהעורף ישראלי נאלץ לשלם, הובילו לירידה באמון בצה”ל.
המשטרה
מידת האמון במשטרת ישראל היא הנמוכה ביותר לאורך הדגימות בהשוואה לשני המוסדות האחרים. מנגד, המשטרה היא זו שרשמה את העלייה המשמעותית ביותר לאורך התקופה. גם כאן, כמו עם צה”ל, ברור שנקודת המפנה היא אסון בשבעה באוקטובר – אלא שכאן המגמה היא בדיוק הפוכה. עד לנקודת הדגימה של יולי 2023, מידת האמון במשטרה נעה בין 20% ל-26%, אך בנובמבר 2023 זינקה מידת האמון במשטרה ל-39%. בסקר שנערך במאי 2024 היא התמתנה מעט, וכעת עומדת על 33%. נראה כי התנהלות המשטרה בשבעה באוקטובר, תרומתה לבלימת המתקפה בעזרת פקודת “פרש פלשת”, והמחירים הכבדים ששילמה המשטרה בחיי אדם – הגבירו את האמון בה, לפחות באופן זמני. מעניין יהיה לבחון את התוצאות בנקודת הדגימה הבאה.
הממשלה
כשמסתכלים על נקודת הדגימה הראשונה ועל נקודת הדגימה האחרונה, מידת אמון הציבור בממשלה כמעט זהה. אולם, במבט של סך נקודות הדגימה אפשר למצוא תנודות רבות ומשמעותיות. בשיאה הגיעה מידת האמון בממשלה ל-43%, אך בשפל שלה עמדה על 22% בלבד. התנודות החדות קשורות, כך נראה, לחוסר היציבות השלטוני שאפיין את המשטר בישראל בשנים האחרונות ולסדרת מערכות הבחירות שעברנו. כך, למשל, ב-30.6.2022 התקבלה ההחלטה לפזר את הכנסת ה-24 ולהקדים את הבחירות, ובחודש יולי מידת האמון בממשלה צנחה. בחודש אוקטובר, לעומת זאת, כבר עמדנו לפני מערכת בחירות, וייתכן שהחברה הישראלית חשה שהיציבות השלטונית קרבה. גם בסקר שנערך לאחר אותן בחירות, בפברואר 2023, מידת האמון בממשלה הוסיפה לעמוד על 43% – וזאת למרות גל המחאות שהחל בעקבות הדיונים על הרפורמה המשפטית.
מלבד השינויים השלטוניים והמחאות הציבוריות, גם אירועי השבעה באוקטובר השפיעו על מידת האמון בממשלה, אם כי לא באופן בולט כפי שקרה עם צה”ל והמשטרה. לאחר השבעה באוקטובר, מידת האמון בממשלה ירדה מ-40% ל-35%, ובהמשך ל-27%. ראוי להדגיש כי הירידה באמון בממשלה והעלייה באמון במשטרה שנרשמו בעקבות פרוץ המלחמה הביאו להיפוך תפקידים – וכעת הממשלה היא המוסד שזוכה למידת האמון הנמוכה ביותר מבין שלושת המוסדות שנבחנו.
“שינויי המגמות שראינו בעקבות השבעה באוקטובר אינם מפתיעים”, אומר תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, יו”ר תנועת הביטחוניסטים. “היום הנורא הזה הוא כישלון היסטורי של צה”ל, גם מבחינה מודיעינית וגם מבחינה מבצעית, ואין פלא שהאמון בו נפגע. למעשה, הייתי מצפה שאמון הציבור בצה”ל יֵרד באחוזים משמעותיים אף יותר. המשטרה, לעומת זאת, גילתה תושייה גדולה באותו יום, ותפסה פיקוד גם על גזרות שנמצאות באחריות צבאית. השוטרים, שרבים מהם שילמו על כך בחייהם, הצליחו לבלום את המחבלים ולמנוע מהם להתפשט לאשקלון ולאזורים נוספים – כך שברור מדוע הציבור חש הערכה גבוהה כלפי המשטרה”.
לדברי אביבי, העובדה שמידת האמון בממשלה לא השתנתה משמעותית בעקבות השבעה באוקטובר מובנית גם היא. “הציבור ברובו האמין שהממשלה לא הייתה חשופה לידיעות המודיעיניות ולא הייתה שותפה לקבלה ההחלטות שהובילו לאסון, ולכן הפנה את באצבע המאשימה בעיקר כלפי מערכת הביטחון”, הוא מסביר. “ראינו גם בשאלות אחרות בסקר מדד הביטחוניסטים שהדרג הצבאי נתפס כאחראי יותר מהדרג המדיני”.
דואגים בעיקר למדינה: תחושת הביטחון של הציבור הישראלי
בכל הסקרים שנערכו, המשתתפים נשאלו עד כמה הם חוששים לביטחונם האישי, ועד כמה הם חוששים לגורל המדינה.
בחודש מרץ 2022, 64% מהמשתתפים ציינו שהם חוששים לביטחונם האישי, ו-61% מהם ציינו שהם חוששים לגורל המדינה. במאי 2024, 60% ציינו שהם חוששים לביטחונם האישי, ו-70% ציינו שהם חוששים לגורל המדינה. אם כך, תחושת הביטחון האישית עלתה מעט, אך החשש לגורל המדינה עלה אף יותר.
גם כאן ננסה להבין כיצד האירועים הביטחוניים והמדיניים בישראל השפיעו על תוצאות הסקר.
חשש לביטחון האישי
מבט רוחבי על הסקרים מגלה שאחוז גבוה מאזרחי המדינה חושש לביטחונו האישי. התוצאה של יולי 2022 שעמדה על 46% היא הגבוהה ביותר שנרשמה, והתוצאה של פברואר 2023, שעמדה על 30%, היא הנמוכה ביותר. בסקר שנערך במאי 2024, 42% מהנשאלים העידו שהם חוששים לביטחונם האישי.
במבט ראשון אפשר לתהות מדוע ביולי 2022 אנשים חששו יותר לביטחונם מאשר עכשיו, כשאנחנו בזמן מלחמה וזמן קצר לאחר מתקפת טילים חסרת תקדים מאיראן. אולם, כאשר בוחנים לעומק את קיץ 2022 מתברר שבאותה עת היה גל טרור מסיבי שכלל פיגועים בכל רחבי הארץ, שבמהלכו נרצחו 21 בני אדם.
לדברי אמיר אביבי, לנתונים אלה יש הסבר נוסף. “לפני המלחמה הציבור הרגיש שהמדינה מכילה הכול, ושהיא לא מגיבה ולא מתפקדת”, הוא אומר. “רק בעקבות השבעה באוקטובר המדינה התעוררה, הבינה מה עומד מולה, ויצאה למלחמה. עצם המעבר מעמדה פסיבית וחסרת אונים לעמדה פרואקטיבית שנלחמה על שלה נותן לציבור תחושה של ביטחון, גם אם המציאות מורכבת וקשה”.
חשש לגורל המדינה
תוצאות הסקרים חושפות שהתושבים דואגים בכל עת לגורל המדינה. בחודש פברואר 2023 נרשמה התוצאה הנמוכה ביותר, שעמדה על 58% – אך גם היא גבוהה למדי. התוצאות הגבוהות ביותר נרשמו בשני הסקרים האחרונים – סקרים שנערכו לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. קל להבין מדוע מתקפת הפתע, המלחמה בדרום והמלחמה שעתידה לפרוץ בצפון העלו את חשש הציבור לגורל המדינה.
גם אביבי לא מופתע מהעלייה שנרשמה בחשש לגורל המדינה, אך משוכנע שעם התנהלות נכונה אפשר לזרוע בציבור תחושת ביטחון מוצדקת. “צריך להציב חזון לאומי סדור עם כיווני פעולה ברורים, לתווך לציבור את המציאות גם אם היא מורכבת, ולהראות – לא רק במילים אלא גם במעשים – שהמדינה מקדמת את ערכי הביטחון שלה”, הוא אומר. “זה מחבר אותי לאחד הרגעים הקשים והדרמטיים ביותר במלחמת העולם השנייה, כשהצבא הבריטי היה מכותר ולא הצליח לדמיין איך הוא עוצר את מכונת המלחמה הגרמנית. באותו רגע קשה הגיע צ’רצ’יל ואמר בכנות: ‘לא אוכל להציע אלא דם, עמל, דמעות ויזע’, אבל גם הבהיר להם שיש להם מטרה אחת: ‘ניצחון. ניצחון בכל מחיר’. הנאום הזה הצליח להרים את האומה הבריטית על הרגליים ולהביא אותה לנצח את המלחמה – וזאת בדיוק הרוח שנדרשת גם מההנהגה הישראלית”.
תנועת הביטחוניסטים תמשיך לדגום באופן רציף את המגמות בציבור הישראלי, מתוך הבנה שמידת האמון במוסדות המדינה, כמו גם תחושת הביטחון האישית והלאומית, משפיעות על החוסן החברתי – וכפועל יוצא גם על הביטחון בישראל.
