"מדד הביטחוניסטים" הוא מחקר כמותני ואיכותני הנערך על ידי מחלקת המחקר שלנו מדי רבעון, ובוחן את דעת הציבור הישראלי בסוגיות הנוגעות לביטחון וחברה. הפעם בדקנו במדד מה הציבור הישראלי חושב הן על הנסיבות שהביאו לאירועי השבעה באוקטובר, הן על המציאות הנוכחית ועל מטרות המלחמה, והן על הלקחים שיש להפיק מהשבעה באוקטובר.
בכתבה הראשונה בסדרה עסקנו בסיבות השונות שהובילו לאסון השבעה באוקטובר. בכתבה הזו נעסוק בחלקו השני של הסקר: המציאות הנוכחית בצל מלחמת חרבות ברזל, לרבות יעדי המלחמה, דעת הקהל העולמית, והתפיסות בקרב בציבור הערבי בישראל.
הסקר נערך במהלך חודש ינואר 2024, בליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. הסקר נערך בקרב 1,156 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, והוא עבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי.
עבור המדגם המשולב (1,156 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (919 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.5% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (237 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.5% בהסתברות של 95%.
השבת החטופים מול הכרעת חמאס: דעת הציבור על מטרות המלחמה
כבר מראשית המלחמה הכריזה מדינת ישראל על שתי מטרותיה העיקריות: להשיב את החטופות והחטופים הישראלים, ולמוטט את שלטון חמאס. שאלה מרכזית שמטרידה את הציבור הישראלי היא אילו מבין המטרות האלה היא חשובה יותר. או במילים אחרות, אם מדינת ישראל תגיע למצב שבו היא יכולה להשיג רק מטרה אחת מתוך שתי אלה, איזו מטרה זו תהיה?
בהתאם, ביקשנו מהמשיבים להכריע באופן דיכוטומי בין שני היגדים – האחד: יש לשחרר את החטופים גם במחיר אי-הכרעת חמאס; השני: יש לשחרר את החטופים רק במידה ששחרורם לא יפגע ביכולת למוטט את חמאס.
ההכרעה היא חד משמעית: 68% מהנשאלים בחרו בהיגד המציב את הכרעת חמאס כמטרה העיקרית, לעומת 32% שהציבו את השבת החטופים כמטרה העיקרית. פילוח התוצאות לפי לאום מגלה שוני מהותי בין הציבור היהודי לבין ערביי ישראל. 78% מהציבור היהודי סבורים שיש לשחרר את החטופים רק במידה שלא תיפגע היכולת למוטט את חמאס, ובקרב הציבור הערבי המצב הפוך: 72% חושבים שיש לשחרר את החטופים גם על חשבון מיטוט חמאס.
פילוח אידיאולוגי של הציבור היהודי מגלה פערים לא מבוטלים בין ימין, מרכז, ושמאל. 89% מהנשאלים המזוהים עם הימים בחרו בהיגד שלפיו יש לשחרר את החטופים רק במידה שלא תיפגע היכולת למוטט את חמאס, ו-69% מהנשאלים המזוהים עם המרכז בחרו גם הם בהיגד זה. בקרב הנשאלים מהשמאל רק 44% מהנשאלים בחרו בהיגד זה, והיתר בחרו בהיגד שלפיו יש לשחרר את החטופות והחטופים בכל מחיר.
ישראל נגד העולם: אנטי-ישראליות, אנטישמיות, והטענות על ביצוע פשעי מלחמה
מלחמת חרבות ברזל מתרחשת ברצועת עזה, אבל לא רק שם. מאז פרוץ המלחמה, הזירה העולמית סוערת ורוחשת. בכל יום מתקיימות במדינות שונות הפגנות נגד ישראל, בקמפוסים של האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר נשמעות קריאות אנטישמיות, ובבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג עוד נידונה השאלה אם ישראל מבצעת פשעי מלחמה.
המשתתפים בסקר התבקשו לציין מה הם חושבים על האופן שבו מדינות העולם רואות את ישראל, וגם להביע את עמדתם בנוגע לדין הבין-לאומי כאשר הוא פוגש את צורכי צה"ל בשטח.
על השאלה אם העמדות אנטי-ישראליות באירופה נובעות מאנטישמיות השיבו 84% מהנשאלים במדגם המשולב בחיוב. בחינה של הפילוח האידיאולוגי בין ימין, מרכז ושמאל מגלה שמתקיים קונצנזוס: 97% מכלל היהודים סבורים שהעמדות האנטי-ישראליות הן תולדה של אנטישמיות. עם זאת, בפילוח לאומי, מתברר שרק 48% מערביי ישראל מסכימים עם טענה זו.
שאלת הדין הבין-לאומי הניבה גם היא תוצאות מעניינות. המשתתפים התבקשו לציין עד כמה, לדעתם, צה"ל צריך לפעול בהתאם לדיני המלחמה הבין-לאומיים. 13% מהנשאלים היהודים סבורים שצה"ל צריך לפעול בהתאם לדיני המלחמה בכל מצב, אך 78% סבורים אחרת. אותם 78% נחלקים לשתי קבוצות: 29% אחוזים חושבים שצה"ל צריך לפעול על פי הפרשנות המחמירה ביותר של דיני המלחמה הבין-לאומיים – כל עוד הדבר לא מסכן את כוחותינו; ו-49% חושבים שצה"ל צריך להשיג את מטרותיו במינימום סיכון של כוחותינו – גם אם לצורך כך הוא לא יעמוד בדיני המלחמה.
מזדהה או לא מזדהה? דעת הישראלים על דעת הציבור הערבי בישראל, ביו"ש ובעזה
בעקבות מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר, ישראלים רבים החלו לתהות מהי דעת הציבור הערבי ביו"ש, בעזה וגם בישראל בקשר למתקפה. בסקר שאלנו את המשתתפים אם לדעתם הציבור הערבי מזדהה עם המתקפה או לא, על פי חלוקה לאזורים: עזה, יהודה ושומרון, ערביי ישראל.
תוצאות המדגם מראות כי 84% מהישראלים סבורים שגם הערבים בעזה וגם הערבים ביו"ש מזדהים עם מתקפת הטרור. בנוגע להזדהות של ערביי ישראל, 49% מהנשאלים סבורים שגם הם מזדהים עם המתקפה.
בסקר נבחנה גם השאלה אם מתקפת טרור בסגנון השבעה באוקטובר הייתה יכולה להתרחש במציאות שבה הרשות הפלסטינית הייתה שולטת ברצועת עזה במקום חמאס. 70% מהנשאלים במדגם המשולב מאמינים שמתקפה כזו אכן הייתה יכולה להתרחש גם תחת שלטון הרשות ברצועה.
נוסף על כך נשאלו המשתתפים אם לדעתם הרשות הפלסטינית הייתה יכולה לחולל ביישובי המרכז את מה שחמאס חולל ביישובי העוטף. כאן עלו נתונים חד משמעיים: 79% מכלל הנשאלים, ו-91% מהיהודים, מאמינים שהרשות הפלסטינית הייתה יכולה לנהוג כחמאס, אילו רק ניתנה לה ההזדמנות.
נתונים אלה מלמדים שהציבור הישראלי תופס את הרשות הפלסטינית כאויב שאינו שונה במהותו מהחמאס בכל הנוגע לכוונות ההתקפיות נגד ישראל.
"תוצאות הסקר מוכיחות שהציבור הישראלי מבין היטב את מטרות המלחמה ורואה במיטוט חמאס את מטרת העל", אומר תא"ל (מיל') אמיר אביב, יו"ר התנועה. "הציבור גם מבין שהרשות הפלסטינית היא לא הפתרון אלא חלק מהבעיה. לתת לרשות להיות גורם שלטוני זה לחזור לשישה באוקטובר".
בכתבה הבאה נמשיך לעסוק בתוצאות הסקר, נבדוק מה הציבור חושב על היום שאחרי המלחמה, וכיצד הוא סבור שרצועת עזה העתידית צריכה להתנהל.
