במלאת 30 שנה לחתימה על הסכמי אוסלו, עסק מדד הביטחוניסטים בתפיסה של הסכמי אוסלו בקרב הציבור הישראלי. במאמר זה נסכם את התובנות העולות מן הסקר בכל הנוגע לאופן שבו תופס הציבור את ההסכמים במבט לאחור; במאמר נוסף נעסוק בממצאים הנוגעים למסקנות הציבור בנוגע להסכמים דומים בעתיד.
הסקר נערך על ידי מחלקת המחקר שלנו ובליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. המדגם נערך בקרב 1,057 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. עבור המדגם המשולב (1,057 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.01% בהסתברות של 95%. עבור המדגם היהודי (858 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.35% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (199 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.95% בהסתברות של 95%.
איך מודדים שלום: ביטחון, כלכלה וחברה
הסכמי אוסלו כונו “הסכמי ביניים”, והחשיבה מאחוריהם הייתה לסכם על חלק מהסוגיות, לוודא את קיומן בשטח ומשם להמשיך לסוגיות האחרות. במלאת 30 שנה לחתימה על אותם הסכמי ביניים, ביררנו אם בעיני הציבור הישראלי הם השיגו את מטרתם – קרי, אם הם אכן קידמו את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.
בשלב ראשון, שאלנו אם במבט לאחור הסכמי אוסלו תרמו לביטחון ישראל. רוב הציבור השיב בשלילה: 64% מהישראלים סבורים שהסכמי אוסלו פגעו בביטחון המדינה, ורובם אף סבורים שההסכמים פגעו בביטחון המדינה “במידה רבה”. פילוח אידיאולוגי באוכלוסייה היהודית מגלה פער גדול בין מצביעי ימין, ש-97% מהם סבורים כי ההסכמים פגעו בביטחון המדינה, ובין מצביעי שמאל שרק 9% מהם סבורים כן. בפילוח לפי לאום הפער קטן יותר: %73 מהיהודים סבורים שההסכמים פגעו בביטחון ישראל לעומת %28 מערביי ישראל הסבורים כן. המשמעות היא שאחוז ערביי ישראל הסבורים שההסכמים פגעו בביטחון ישראל גבוה יותר מאחוז מצביעי השמאל הסבורים כן – %28 מול %9.
כיצד תופסים הישראלים את השפעת ההסכמים על המרחב הגיאו-פוליטי הרחב יותר במזרח התיכון? מתברר כי רק %19 מהישראלים סבורים שהסכמי אוסלו תרמו ליציבות מדינית ולפריחה כלכלית במזרח התיכון. פילוח אידיאולוגי של האוכלוסייה היהודית מעלה הבדלים גדולים בין מצביעי שמאל וימין: בעוד %4 בלבד ממצביעי הימין סבורים שההסכמים תרמו ליציבות אזורית ולפריחה כלכלית באזור, בקרב השמאל לא פחות מ-%59 סבורים כן. כאשר מפלחים את התוצאות לפי לאום מגלים כי גם במקרה הזה ערביי ישראל קרובים לימין יותר מאשר השמאל: רק כ-%26 מערביי ישראל סבורים כי הסכמי אוסלו תרמו למרחב הגיאו-פוליטי.
בשלב הבא בדקנו כיצד השפיעו ההסכים על היחסים בין ישראלים לפלסטינים – האם הם הביאו לקירוב ביניהם או לא. רוב מכריע של הישראלים (79%) סבורים שההסכמים לא קירבו בין הפלסטינים לבין הישראלים, ובפילוח אידיאולוגי של האוכלוסייה היהודית מתברר כי בקרב מצביעי ימין התוצאות מובהקות בהרבה: 96% ממצביעי ימין סבורים כי ההסכים לא קירבו בין ישראלים ופלסטינים לעומת 41% בלבד ממצביעי שמאל הסבורים כן. גם כאן פילוח לאומי מצביע על פער בין ערביי ישראל לבין השמאל: גם בקרב ערביי ישראל רוב גדול (%70) מאמינים כי ההסכמים לא קירבו בין ישראל לפלסטינים, כמעט פי שניים ממצביעי השמאל היהודים.
מדינה פלסטינית: תיאום ביטחוני מול סיכון ביטחוני
טענה שנשמעת לא אחת בהקשר של הסכמי אוסלו היא כי למרות חסרונותיהם, ההסכמים לפחות תורמים לתיאום בין ישראל למנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. המצדדים בטענה זו מאמינים כי התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית סייע למניעת פיגועי טרור במרוצת השנים מאז חתימת ההסכמים.
מנתוני הסקר עולה כי רק %36 מהישראלים השתכנעו שהסכמי אוסלו אכן תרמו לתיאום הביטחוני בין כוחות הביטחון הישראליים והפלסטיניים וסייעו למנוע פיגועים. פילוח אידיאולוגי מגלה כאן פער משמעותי בין מצביעי שמאל וימין: רק 13% מהימין מחזיק בדעה שהסכמי אוסלו תרמו לתיאום הביטחוני לעומת %84 מהשמאל. הפיצול בא לידי ביטוי גם בהתפלגות הקולות בתוך הציבור הערבי: 51% מערביי ישראל סבורים שההסכמים תרמו לתיאום ובסיכול פיגועי טרור בעוד 49% מתנגדים לכך או חסרי עמדה.
על החתום, ישראל והרש”פ: אחריות, אמונה וכוונה
בחלק הבא של הסקר שאלנו את מי שהשיבו כי ההסכמים פגעו בסיכויים להגיע להסדר מדיני על מי לדעתם מוטלת האחריות לכך שההסכמים לא עלו יפה.
המשיבים הציבו בראש רשימת האחראים לכישלון את הרשות הפלסטינית: %91 סבורים כי היא האחראית המרכזית לכך שהסכמי אוסלו פגעו בסיכויים להסדר מדיני. לאחריה מופיעים, לפי סדר, ארגוני הטרור הפלסטיניים (89%), המערכת הבינלאומית (79% ,(הציבור הפלסטיני (78% ,(הדרג המדיני הישראלי (58% ,(הדרג הצבאי הישראלי (37% ,(הציבור הישראלי (30%) וסוגרים את הרשימה המתיישבים ביהודה, שומרון ועזה, אשר רק 20% מהמשיבים לשאלה סבורים כי הם אחראים לכך שהסכמי אוסלו לא קידמו הסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים.
בחלק הבא ביררנו את עמדות הציבור הישראלי ביחס לכנות כוונותיהם של הצדדים להסכמים לחתור לשלום כולל ומתמשך. רוב מובהק של הישראלים (66%) סבור שמדינת ישראל הייתה כנה בכוונותיה להשתמש בהסכמי אוסלו כצעד לשלום כולל ומתמשך עם הפלסטינים. רוב זה נשמר לא רק בקרב מצביעי ימין (85%) אלא גם בקרב מצביעי שמאל (63%) ומרכז (68%) המאמינים בכנות כוונותיה של מדינת ישראל בחתימה על ההסכים. לעומת ז
את, בחתך לאומי התגלה פער: בעוד 78% מהיהודים מאמינים בכנות כוונותיה של מדינת ישראל בחתירה לשלום כולל ומתמשך, רק 21% מערביי ישראל האמינו בכנות כוונותיה.
כאשר שאלנו את אותה שאלה על הרשות הפלסטינית, התוצאות התהפכו. 19% בלבד מהישראלים סבורים כי היא הייתה כנה בכוונותיה להשתמש בהסכמי אוסלו כצעד לשלום כולל ומתמשך עם מדינת ישראל. גם בפילוח אידיאולוגי נותרה העמדה הזאת עמדת מיעוט: רק 37% ממצביעי שמאל, 18% ממצביעי המרכז ו-1% ממצביעי הימין מאמינים בכנות כוונותיה של הרשות הפלסטינית בשימוש בהסכמי אוסלו כצעד לשלום כולל. לעומת זאת, בפילוח לפי לאום עולה כי רוב קטן של ערביי ישראל (56%) דווקא מאמינים בכנות כוונותיה של הרשות הפלסטינית לחתור להסכם שלום כולל.
לא זו בלבד שרבים בציבור הישראלי אינם נותנים אמון בכנות כוונות השלום של הרשות הפלסטינית – רובם אף סבורים כי מלכתחילה היו ההסכמים הכנה למלחמה הבאה. 71% מהיהודים בישראל סבורים שאכן מטרתם האמיתית של הסכמי אוסלו בעיני הרשות הפלסטינית הייתה למעשה צעד נוסף במלחמה נגד עצם קיומה של מדינת ישראל. הציבור שזיהה עצמו כימני אוחז באחוזי הסכמה גורפים לכך (92%), המרכז חצוי (49%) והשמאל עם 13% שסבורים כן בלבד. בקרב ערביי ישראל, 32% מסכימים עם היגד זה, פי 2.5 מאשר השמאל היהודי בישראל.
מה הלאה: עתיד הסכם ברוח אוסלו
כאשר שאלנו על התרומה של הסכמי אוסלו לחתימה על הסכם קבע בין ישראל והפלסטינים בדור הקרוב, היו רוב הישראלים (63%) בדעה שהסכמי אוסלו פגעו בסיכויים עתידיים להגיע להסדר מדיני קבוע. הרוב נשמר גם בפילוח לפי לאום: גם 52% מערביי ישראל, כמו 65% מהיהודים, סבורים שההסכמים פגעו בסיכוי להגיע להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים.
כאשר שאלנו את הציבור בנוגע לסיכויים להגיע להסכם קבע עתידי בין ישראל לפלסטינים, התברר כי קרוב למחצית מהישראלים (47%) סבורים שאין כלל סיכוי להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, 38% סבורים שקיים סיכוי נמוך, 11% מאמינים כי הסיכוי בינוני ורק 4% מהישראלים מאמינים כי הסיכוי לכונן שלום בין ישראל לפלסטינים בהסכם קבע הוא גבוה. במילים אחרות, 85% מהישראלים סבורים שאין סיכוי ממשי להגיע להסדר קבע בין ישראל לפלסטינים בדור הקרוב.
יו”ר ומייסד תנועת הביטחוניסטים, תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, מסכם את הממצאים עד כה ואומר כי הסקר מצביע על כך שרוב ברור מהציבור הישראלי מבין שהסכמי אוסלו היו מהלך מדיני שלא הצליח, ואף פגע הן בביטחון והן בסיכויים להגיע להסדר עתידי.
האם עלינו לאבד תקווה להסדר מדיני כלשהו? לדברי אביבי התשובה שלילית. “החשיבה הישראלית הפכה למקובעת מאוד: או פתרון של שתי מדינות, שגם השכל הישר וגם המציאות עצמה לימדו אותנו שאינו פתרון אפשרי, או ללא הסדר מדיני כלל, כלומר הגעה למדינה דו לאומית. אבל בפועל, יש הרבה פתרונות ביניים”.
אביבי מסכם: “מהסקר שלנו עלה כי רק 53% מהישראלים סבורים שקיימים פתרונות ביניים בין פתרון ‘שתי מדינות לשני עמים’ ו’מדינה דו לאומית’, אבל ברחבי העולם קיימים יותר מ-60 מודלים של סוגי אוטונומיות וישויות שונות ומחלקת המחקר של התנועה חקרה אותם. אין שום סיבה שגם מדינת ישראל לא תוכל לשאוב השראה מהמודלים הללו ולקדם את סיום הסכסוך תוך שמירה מלאה על ביטחונה של מדינת ישראל”.
