הנרטיב שלפיו סירובה של ישראל לקבל את זכות הפלסטינים לחירות הוא סיבת העומק למלחמות במזרח התיכון, יסודו בתפיסה מוטעית. בעוד הסכסוך הישראלי–פלסטיני זוכה לתשומת לב משמעותית, ניתוח אובייקטיבי של תולדות האזור במאה האחרונה מגלה שרוב המלחמות במזרח התיכון אינן קשורות לנושא הפלסטיני. הנתונים מראים באופן חד־משמעי כי למעלה מ-98% ממקרי המוות הקשורים למלחמה באזור נובעים מסכסוכים שאין להם דבר וחצי דבר עם ישראל או עם הפלסטינים.
במהלך מאה השנים האחרונות המזרח התיכון ידע סכסוכים רבים, אך רק לחמש מתוך עשרים המלחמות המשמעותיות ביותר באזור היה קשר ישיר לסכסוך הישראלי–פלסטיני. חמש המלחמות הללו, הכוללות את המלחמות בין ישראל למדינות ערב ואת האינתיפאדות, הביאו לכ־156 אלף הרוגים – מספר טרגי, אך קטן יחסית בהשוואה לכ־5.7 מיליון הרוגים במלחמות באזור בסך הכול.
הסכסוכים הנותרים, כמו מלחמת איראן–עיראק, מלחמת האזרחים בסוריה ומלחמת האזרחים בתימן, נבעו ממאבקי כוח, מחלוקות עדתיות ויריבויות גיאו־פוליטיות, ולא מהמאבק הפלסטיני. לדוגמה:
- מלחמת איראן–עיראק (1980–1988): מלחמה הרסנית זו הביאה לכמיליון הרוגים, והייתה נטועה בסכסוכים טריטוריאליים ובהבדלים אידיאולוגיים בין משטרו של סדאם חוסיין למשטר האיראני.
- מלחמת האזרחים בסוריה (2011–היום): עם מספר הרוגים המוערך בכ־500 אלף, הסכסוך המתמשך הזה כולל רשת סבוכה של פלגים, כולל דאעש, כוחות כורדיים ומעצמות בין-לאומיות כמו רוסיה וארצות הברית.
- מלחמת האזרחים בתימן (2015–היום): למעלה מ־377 אלף מקרי מוות יוחסו למלחמת שלוחים זו בין המורדים החות'ים, הנתמכים על ידי איראן, לבין קואליציה בהובלת סעודיה.
סכסוכים אלה, לצד עימותים נוספים באזור, מדגישים את האופי הרב־גוני של מלחמות המזרח התיכון, שניזונות לעיתים קרובות מפילוגים פנימיים, התערבויות חיצוניות ואידיאולוגיות מתחרות, ולא מהסוגיה הפלסטינית.
מניין ההרוגים בעימותים בין ישראל לפלסטינים מתגמד, אם כן, נוכח היקף האבדות בנפש במלחמות האחרות באזור.
קיבעון בסוגיה הפלסטינית
על אף המחיר האנושי הקטן יחסית שהוא גובה בהשוואה למתרחש באזור כולו, הסכסוך הישראלי–פלסטיני זוכה לתשומת לב לא מידתית. התמקדות זו נובעת ממספר גורמים:
- סיקור תקשורתי: הסכסוך מערב לעיתים קרובות מעצמות מערביות, מה שמגביר באופן לא פרופורציונלי את הנראות שלו בתקשורת העולמית ביחס לגודלן ולחשיבותן של המלחמות בפועל.
- אינטרסים גיאו־פוליטיים: המעורבות של כוחות בעלי השפעה כמו ארה"ב והאיחוד האירופי יוצרת נרטיב בעל חשיבות עולמית.
- סמליות: עבור רבים בעולם הערבי ובעולם המוסלמי, המאבק הפלסטיני מסמל התנגדות להשפעה מערבית, גם כשהמחלוקות הפנימיות נמשכות. מבחינתם, ישראל הייתה ונותרה נטע זר, המייצג אינטרסים מערביים בארץ כבושה שהייתה פעם מוסלמית, ולא מולדת העם היהודי. לכן, הקיבעון בסוגיה הפלסטינית מסיט את תשומת הלב מפשעים המבוצעים בתוך העולם הערבי ומאחד אוכלוסיות מוסלמיות סביב מנהיגיהן האוטוריטריים. הנרטיב הפלסטיני הפך אפוא מסוגיה דחופה לכלי ניגוח נגד ישראל.
האם מדינה פלסטינית תשים קץ למלחמות במזרח התיכון?
הראיות מצביעות אחרת. גם אם תקום מדינה פלסטינית חדשה, סיבות היסוד לסכסוכים אזוריים – כמו פילוגים עדתיים, מאבקי כוח והתערבות חיצונית – יישארו. המלחמות בסוריה, בתימן, בעיראק ובמדינות נוספות יימשכו ככל הנראה ללא הפסקה, מכיוון שהן נטועות בסוגיות הרחוקות מהסוגיה הפלסטינית.
המיתוס שלפיו פעולותיה של ישראל בנוגע לחירות הפלסטינית הן הבסיס לשלום במזרח התיכון מתעלם מהעובדות. בעוד לסכסוך הישראלי–פלסטיני נודעת השפעה מבחינה גיאו־פוליטית, הוא איננו המניע הבלעדי או העיקרי לחוסר היציבות, המוות, העוני וההרס במזרח התיכון. האתגרים הנרחבים יותר של משילות, עדתיות, סמכותנות, אידיאולוגיות אסלאמיסטיות רדיקליות והתערבות חיצונית הם הסיבות העיקריות לכך שאין "שלום" במזרח התיכון.
נתונים מלאים
מלחמת האזרחים בסוריה (2011–היום)
- מקרי מוות משוערים: כ־400,000 עד 500,000.
- הצדדים המעורבים: ממשלת סוריה (משטר אסד) נגד צבא סוריה החופשי וקבוצות מורדים אחרות, עם מעורבות של דאעש, כוחות כורדיים ומעצמות זרות כמו רוסיה וארצות הברית.
- נתונים: SOHR, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם.
מלחמת איראן–עיראק (1980–1988)
- מקרי מוות משוערים: כ־500,000 עד 1,000,000.
- הצדדים המעורבים: איראן נגד עיראק.
- נתונים: "מלחמת איראן–עיראק: השפעה והשלכות" מאת אפרים קארש, בריטניקה.
מלחמת האזרחים בתימן (2015–היום)
- מקרי מוות משוערים: למעלה מ־377,000 (במישרין ובעקיפין).
- הצדדים המעורבים: המורדים החות'ים נגד ממשלת תימן, כולל מעורבות של קואליציה בהובלת סעודיה ושל איראן.
מלחמת עיראק (2003–2011)
- מקרי מוות משוערים: כ־151,000 עד 600,000.
- הצדדים המעורבים: קואליציה בהובלת ארצות הברית נגד עיראק (משטרו של סדאם חוסיין).
מלחמת האזרחים בלבנון (1975–1990)
- מקרי מוות משוערים: כ־120,000.
- הצדדים המעורבים: פלגים שונים, כולל מיליציות נוצריות, אש"ף, מיליציות מוסלמיות, ומעורבות של סוריה ושל ישראל.
- נתונים: דוח של הניו יורק טיימס, מגזין AGBU.
הסכסוך הישראלי–פלסטיני (1948–היום)
- מקרי מוות משוערים: כ־93,000
- הצדדים המעורבים: ישראל נגד קבוצות פלסטיניות שונות ומדינות ערב השכנות.
- נתונים: שילוב של מקורות מרובים.
מלחמת העצמאות של אלג'יריה (1954–1962)
- מקרי מוות משוערים: כ־300,000 עד 1,000,000.
- הצדדים המעורבים: צרפת נגד החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה (FLN).
- נתונים: בריטניקה.
מלחמת האזרחים הסודאנית הראשונה (1955–1972)
- מקרי מוות משוערים: כ־500,000.
- הצדדים המעורבים: ממשלת סודאן נגד אניאניה (מורדים בדרום סודאן).
- נתונים: USHMM.
מלחמת האזרחים הסודאנית השנייה (1983–2005)
- מקרי מוות משוערים: כ־2,000,000.
- הצדדים המעורבים: ממשלת סודאן נגד צבא השחרור העממי של סודאן (SPLA).
- נתונים: PBS.
מלחמת האזרחים בלוב (2011)
- מקרי מוות משוערים: כ־30,000.
- הצדדים המעורבים: משטרו של מועמר קדאפי נגד קבוצות מורדים, כולל מעורבות של נאט"ו.
- נתונים: SMH.
מלחמת ששת הימים (1967)
- מקרי מוות משוערים: כ־20,000 (11,500 מצרים, 6,094 ירדנים, 1,000 סורים, 776 ישראלים, 2,000 עיראקים).
- הצדדים המעורבים: ישראל נגד מצרים, ירדן וסוריה.
- נתונים: בריטניקה, הספרייה היהודית הווירטואלית.
מלחמת יום הכיפורים (1973)
- מקרי מוות משוערים: כ־19,000 (2,500 ישראלים, 15,000 מצרים, 3,500 סורים).
- הצדדים המעורבים: ישראל נגד מצרים וסוריה.
- נתונים: הספרייה היהודית הווירטואלית.
מלחמת סיני (1956)
- מקרי מוות משוערים: כ־3,000.
- הצדדים המעורבים: מצרים נגד ישראל, בריטניה וצרפת.
- נתונים: הספרייה היהודית הווירטואלית.
האינתיפאדה הראשונה (1987–1993)
- מקרי מוות משוערים: כ־1,250 (1,100 פלסטינים, 162 ישראלים).
- הצדדים המעורבים: מפגינים וארגונים פלסטיניים נגד ישראל.
האינתיפאדה השנייה (2000–2005)
- מקרי מוות משוערים: כ־3,200 (2,000 פלסטינים, למעלה מ-1,000 ישראלים).
- הצדדים המעורבים: חמושים פלסטינים נגד ישראל.
- נתונים: ממשלת ישראל.
מלחמת לבנון השנייה (2006)
- מקרי מוות משוערים: כ־1,300.
- הצדדים המעורבים: ישראל נגד חזבאללה (מיליציה לבנונית).
- נתונים: HRW.
מלחמת המפרץ (1990–1991)
- מקרי מוות משוערים: כ־20,000 עד 35,000.
- הצדדים המעורבים: עיראק נגד כוחות הקואליציה (ארצות הברית, ערב הסעודית ומדינות נוספות).
- נתונים: הצי האמריקאי.
המלחמה בטרור בסיני (2011–היום)
- מקרי מוות משוערים: בין 1,000 ל-2,000.
- הצדדים המעורבים: מצרים נגד קבוצות המזוהות עם דאעש.
המרד בעיראק ומלחמת דאעש (2014–2017)
- מקרי מוות משוערים: כ־67,000.
- הצדדים המעורבים: דאעש נגד ממשלת עיראק, פשמרגה הכורדית והקואליציה בראשות ארצות הברית.
מלחמת חרבות ברזל (2023)
- מקרי מוות משוערים: כ־43,000 – מתוכם 23,500 מחבלים ו-17,000 אחרים מהצד הפלסטיני ו־1,840 ישראלים (צה"ל ואחרים).
- הצדדים המעורבים: ישראל נגד חמאס והפלגים הפלסטיניים בעלות בריתו בעזה.
- נתונים: Warinisrael.org, צה"ל, OCHA. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) טוען כי למעלה מ־51,700 פלסטינים נהרגו. משרד הבריאות בעזה זיהה 40,717 מתוכם. בצה"ל טוענים כי 23,500 מחבלים נהרגו. מספר ההרוגים הפלסטינים נע בטווח של 23,500–50,000.
הכתוב הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה.