"מדד הביטחוניסטים" הוא סדרת מחקרים כמותניים ואיכותניים שגלי מדידה שלה נערכים מדי כמה חודשים על ידי מחלקת המחקר שלנו, במטרה לבחון את עמדות הציבור הישראלי כלפי סוגיות מפתח בביטחון ובחברה.
בתחילת שנת 2022 עסק סקר מדד הביטחוניסטים במשימות הגדולות של ישראל. שלוש שנים חלפו מאז, אך האירועים הביטחוניים שהתרחשו בינתיים מצריכים בדיקה מחדש של דעת הקהל הישראלית, במיוחד לאחר מאורעות שבעה באוקטובר. מסיבה זו כלל הסקר הנוכחי שאלות זהות לאלו שנשאלו ב-2022, בתוספת שתי שאלות חדשות.
הסקר נערך בחודש פברואר 2025, על ידי מחלקת המחקר של תנועת הביטחוניסטים, בליווי סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים. המדגם כלל 1,181 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, רמת דתיות וזיהוי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי עבור כלל המדגם הוא ±2.85% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (940 משיבים) מרווח הטעות הוא ±3.2% בהסתברות של 95%; ועבור המדגם הערבי (241 משיבים) הוא ±6.31% בהסתברות של 95%.
עבר לקדמת הבמה: ביטחון ישראל מול איומים חיצוניים
בסקר הנוכחי הצגנו לנשאלים את אותן משימות שהוצגו בסקר שנערך בשנת 2022, ובהן חיזוק המשילות והביטחון האישי, ביטחון ישראל מול איומים חיצוניים, יוקר המחיה, שיפור מערכת החינוך, סוגיות דת ומדינה, יחסי החוץ של ישראל ועוד. כמו בסקר הקודם, ביקשנו מהמשתתפים לבחור את המשימות החשובות ביותר עבור מדינת ישראל בשנים הקרובות. באופן זה ביקשנו לבחון אם וכיצד השתנה סדר העדיפויות של הציבור הישראלי במהלך השנתיים האחרונות.
גם השנה, המשימה שזוכה לדירוג הגבוה ביותר בסדר העדיפויות היא "חיזוק המשילות, הביטחון האישי וביטחון הפנים" – עם 62% מהמשיבים שסימנו אותה כאחת משלוש המשימות החשובות ביותר לדעתם. כלומר, מבחינת הציבור השינויים הדרמטיים שהתרחשו מאז 2022, כולל איום קיומי על מדינת ישראל, לא מפחיתים את חשיבות הביטחון האישי וביטחון הפנים.
השינוי הבולט ביותר בין הסקרים ניכר במקום השני ברשימה: בשנת 2022, רק 32% סימנו את "ביטחון ישראל מול איומים חיצוניים" כמשימה עיקרית. בסקר הנוכחי השיעור זינק ל-57% – עלייה חדה של 25% ושל שני מקומות בדירוג.
פילוח התשובות לפי משיבים יהודים מחדד את הפער אף יותר:
בסקר 2022, 36% מהנשאלים היהודים סימנו את "ביטחון ישראל מול איומים חיצוניים" כאחת המשימות הגדולות, ואילו בסקר הנוכחי, השיעור זינק ל-67% – עלייה של 31%.
בהמשך דירוג המשימות ניצבים יוקר המחיה ומחירי הדיור (50%), השסעים החברתיים בישראל (43%), שיפור מערכת החינוך (31%), סוגיות דת ומדינה (17%), שיפור מערכת הבריאות (12%), שיפור תשתיות התחבורה (10%), יחסי החוץ של ישראל (8%), ולבסוף, חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות (2%).
המשימות הביטחוניות: מלחמה בטרור, מוכנות צבאית והאיום האיראני
לאחר שבחנו את סדר העדיפויות של הציבור במגוון תחומים, בחרנו להתעמק ולבחון את חשיבות המשימות הפנימיות שבתוך תחום הביטחון. כמו בסקר הקודם, הצגנו לנשאלים שאלה נפרדת שהתמקדה רק בתחום הביטחוני, וביקשנו מהם לבחור את הנושאים הביטחוניים שחשוב ביותר לטפל בהם בשנים הקרובות.
הנושא הביטחוני שזוכה לעדיפות הגבוהה ביותר הוא "המלחמה בטרור הפיגועים בתוך ישראל", עם 57% – עלייה של מקום אחד בדירוג לעומת 2022. אחריו ניצבים "מוכנות צה"ל מול סוריה, לבנון ועזה" (51%) ו"האיום הגרעיני האיראני" (גם הוא 51%). נתון מעניין שאליו נתייחס בהמשך.
לעומת זאת, ירידה חדה נרשמה בדירוג משימת "המשילות בערים המעורבות ובצירים מרכזיים": בעוד בסקר שנערך ב-2022 היא דורגה במקום הראשון בין כלל המשימות הביטחוניות, עם 61% מהמשיבים, בסקר הנוכחי היא צנחה למקום הרביעי בלבד עם 38% מהמשיבים.
תוצאה זו מובנת לאור העובדה שהסקר משנת 2022 נערך חודשים ספורים לאחר הפרעות על רקע לאומני בערים המעורבות בישראל במהלך מבצע "שומר החומות", מה שהפך סוגיה זו לבוערת יותר בסדר היום הציבורי דאז.
בהמשך דירוג המשימות הביטחוניות הדחופות ביותר מופיעות "דה־לגיטימציה לישראל בעולם" (26%), "מוכנות העורף למתקפת טילים" (20%), "תגבור ערכי הציונות בישראל" (15%) ו"גילויי אנטישמיות נגד יהודים בעולם" (11%).
הזירה האיראנית: סוגיה ביטחונית, לא פוליטית
כאמור, אחד הנתונים הבולטים ביותר בסקר הנוכחי הוא העלייה החדה בתחושת הדחיפות הציבורית סביב סוגיית הגרעין האיראני. בעוד בסקר 2022, 35% מהמשיבים סימנו את האיום האיראני כאחת המשימות הביטחוניות המרכזיות של ישראל, בסקר 2025 הנתון הזה זינק ל־51% – עלייה של 16%. העלייה הזו משקפת בבירור את השפעת התלקחות הזירה האיראנית, שהתבטאה בשתי מתקפות ישירות של איראן נגד ישראל בשנה האחרונה.
נתון זה משמעותי במיוחד לאור העובדה שבשיח הציבורי והתקשורתי שקדם למלחמת חרבות ברזל, האיום האיראני סווג לעיתים קרובות כנושא שנוי במחלוקת – כזה שהעמדה לגביו שיקפה לא פעם השתייכות פוליטית. תנועת הביטחוניסטים יצאה נחרצות נגד תפיסה זו, ונראה כי המלחמה הבהירה לציבור הישראלי באופן נחרץ שהתמודדות עם האיום האיראני אינה סוגיה פוליטית, אלא משימה ביטחונית דחופה ומרכזית של מדינת ישראל לשנים הקרובות.
רוב הציבור היהודי בעד החלת ריבונות ביהודה ושומרון
כמו בסקר מ-2022, גם מהסקר הנוכחי עולה כי 67% מאזרחי ישראל היהודים תומכים בהחלת ריבונות על שטחי C – שנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית ומהווים כ־60% משטחי יהודה ושומרון.
עלייה חדה מהסקר הקודם נרשמה בשאלת החלת ריבונות מלאה על כלל שטחי יהודה ושומרון. מהסקר הנוכחי עולה כי 53% מהיהודים בישראל תומכים בהחלת ריבונות מלאה על שטחי יו"ש, לרבות שטחים שבשליטה אזרחית פלסטינית – זו עלייה של 13% מהסקר הקודם.
מנתונים אלו עולה תמונה ברורה, שלפיה לא זאת בלבד שהחלת ריבונות על שטחי C זוכה לרוב ברור בקרב הציבור היהודי בישראל, אלא שרובו תומך גם בהחלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון בכללותם.
יש משימות לאומיות נוספות
"הסקר הנוכחי מבטא המשך של מגמה שראינו כבר ב־2022 – הכרה עמוקה של הציבור הישראלי בכך שיש חשיבות מכרעת למוכנות הביטחונית של ישראל וליכולתה להתמודד בכוחות עצמה עם כל איום שנשקף לה – מחמאס, חיזבאללה והמשטר הג'יהאדיסטי בסוריה שניצבים על הגבולות שלנו, ועד המתקפות של איראן והחות'ים ממרחק", אומר תא"ל (מיל') אמיר אביבי, יו"ר תנועת הביטחוניסטים. "הציבור מבין שאי אפשר עוד להסתמך על אשליות שרווחו בעבר, כאילו אפשר להשלים עם פגיעה בריבונות הישראלית, או עם מציאות שבה האויבים שלנו מתעצמים מבחינה צבאית באופן שיכול לסכן את ביטחון המדינה."
עם זאת, אביבי מדגיש כי יש משימות לאומיות חשובות שממשיכות להידחק לשוליים: "שיפור מערכת החינוך, חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, מאבק באנטישמיות הגואה בעולם וחיזוק ההכרה של כל יהודי בעולם שישראל היא הבית שלו – אלו לא נושאים זניחים, אלא יעדי ליבה של החזון הציוני. בלי חינוך לזהות, לערכים ולאחריות לאומית אין עמוד שדרה פנימי לחברה הישראלית. ורק חיבור חי ואקטיבי עם העם היהודי בתפוצות והגברת העלייה יבטיחו שישראל תמשיך להגשים את ייעודה ההיסטורי."
