בנובמבר האחרון הלכו הישראלים לקלפיות בפעם החמישית בתוך שלוש שנים. תפיסות העולם של המחנות הפוליטיים היו שונות, לפעמים ממש הפוכות זו מזו, אבל כולם קיוו שהפעם תצליח לקום ממשלה יציבה. הממשלה קמה, והרבה משימות עומדות בפניה. סקר מדד הביטחוניסטים עסק הפעם בדיוק בנקודה זו: כיצד תופס הציבור את המשימות הגדולות של ישראל, ומהם סדרי העדיפויות שצריכים להנחות את הממשלה שקמה.
הסקר נערך על ידי מחלקת המחקר של תנועת הביטחוניסטים, ובליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. המדגם נערך בקרב 1,059 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. עבור המדגם המשולב (1,059 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.01% בהסתברות של 95%. עבור המדגם היהודי (802 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.46% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (258 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.1% בהסתברות של 95%.
המשימות הגדולות: משילות, ביטחון אישי וביטחון פנים
לאחר פלונטר פוליטי שנמשך מעל שלוש שנים, ההרגשה בקרב הציבור היא שהגיע הזמן לפעול. השאלה היא – מהי הזירה המרכזית שהציבור רוצה לראות בה שינוי.
מהתשובות עולה כי בראש סדר העדיפויות נמצאים משילות, ביטחון אישי וביטחון פנים (66%). לאחר מכן יוקר המחיה ומחירי הנדל”ן (62%), שיפור מערכת החינוך (34%), ביטחון ישראל מול איומים חיצוניים (32%), השסעים החברתיים בישראל (30%), שיפור תשתיות התחבורה בישראל (22%), סוגיות דת ומדינה (21%), שיפור מערכת הבריאות (16%), יחסי החוץ של ישראל (7%), ולבסוף חיזוק הקשר עם יהודי התפוצות עם 2% בלבד מכלל הציבור.
בפילוח התשובות לפי לאום, עולה כי משילות וביטחון פנים נמצאים בראש הרשימה בקרב הציבור היהודי עם 71%, בעוד בקרב הציבור הערבי שיקול זה מקבל 48% בלבד. השיקול החשוב ביותר בקרב החברה הערבית הוא דווקא יוקר המחיה ומחירי הנדל”ן שמקבל 84%, לעומת 57% בלבד בקרב המשיבים היהודים.
נוסף על כך יש לתת את הדעת ולתהות מדוע חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, קשר שלאורך ההיסטוריה הוכיח את עצמו כחשוב לחוסן הלאומי, נדחק אל תחתית הרשימה. נתון זה מטריד אותנו כתנועה, שכן קיימת מערכה דרמטית בחוץ לארץ שקשורה למיליוני יהודים שקיומם נמצא בסכנה בשל גילויי אנטישמיות והתבוללות, ואנחנו נזכיר לקובעי המדיניות עד כמה חשוב שיפור מערך הגיור, חיזוק האתוס הציוני, עידוד עלייה, מלחמה בדה-לגיטימציה בתקשורת והתמודדות עם האנטישמיות.
הסכנות הגדולות ביותר: מהקרוב לרחוק
אחד הנתונים הבולטים שעלו ביחס לדירוג המשימות הוא כי ביטחון הפנים נמצא בראש סדרי העדיפויות של הציבור הישראלי עם 66% בעוד ביטחון ישראל מול איומים חיצוניים מקבל פחות ממחצית – 32%.
המשכנו לחקור ושאלנו מה בתוך תחום הביטחון חשוב לציבור הישראלי. בראש הרשימה נמצאות משילות בערים מעורבות ומלחמה בטרור (61%), לאחר מכן מוכנות צה”ל מול סוריה, לבנון ועזה (43%), איום הגרעין האיראני (35%), מוכנות העורף למתקפת טילים (25%), דה-לגטימציה לישראל בעולם (21%), תגבור ערכי הציונות בישראל (16%), ובתחתית הרשימה, גילויי אנטישמיות נגד יהודים בעולם (7%).
אחת התובנות שעולות מדירוג זה היא כי הציבור הישראלי, באופן טבעי ואנושי, מדרג את חשיבות הטיפול באיומים מהקרוב לרחוק. כלומר, קודם כול יש לטפל באיומים הדחופים ביותר – אלה הנמצאים בקרבנו, והמורגשים ביום יום. לאחר מכן יש לטפל באויבים הישירים המקיפים אותנו, ואז יהיה אפשר לטפל גם באיום האיראני. המציאות עצמה מורכבת יותר, שכן האיומים הם משולבים, אך ברור שהציבור מצפה בראש ובראשונה לביטחון אישי.
מזרח תיכון חדש: מה שהיה הוא לא מה שיהיה
טענה חוזרת שנשמעת שוב ושוב היא שללא הסכם שלום עם הפלסטינים, שכנינו הקרובים, אין אפשרות להתקדם ולהגיע להסכמי שלום עם מדינות ערב במזרח התיכון, שכנינו המרוחקים. טענה זו לא עמדה במבחן המציאות כאשר מדינת ישראל חתמה בשנת 2020 על הסכמי נרמול יחסים עם איחוד האמירויות ובחריין, ולאחר מכן גם עם סודאן ומרוקו. בתוך מציאות זו, שאלנו את הציבור הישראלי עם מי חשוב יותר לקדם הסכמי שלום – עם הפלסטינים או שמא עם מדינות אחרות במזרח התיכון.
55% מכלל הציבור הישראלי סבורים שחשוב יותר לקדם הסכמי שלום עם מדינות במזרח התיכון לעומת 35% בלבד הסבורים שיש לעשות זאת עם הפלסטינים (השאר השיבו “לא יודע”). בפילוח התשובות לפי לאום מתחדדים הבדלים בין יהודים לערבים: בעוד בקרב היהודים 66% מעדיפים לקדם הסכמי שלום עם מדינות במזרח התיכון לעומת 24% שסוברים שיש לעשות זאת עם הפלסטינים, בקרב החברה הערבית 16% סבורים שחשוב לקדם הסכמי שלום עם מדינות במזרח התיכון לעומת 72% שסבורים שיש לעשות זאת עם הפלסטינים.
יהודה ושומרון: הרוב בעד לספח את שטחי C
לאחר מלחמת ששת הימים החליטה ממשלת ישראל לא להחיל את הדין הישראלי על יהודה ושומרון. ההשלכות של החלטה זו השפיעו בתחומים רבים. אחת המחלוקות הגדולות ביותר סביב יהודה ושומרון היא אם יש להחיל עליה את הדין הישראלי.
ביררנו בסקר עד כמה תומך הציבור הישראלי בהחלת ריבונות ישראלית על שטחי C, כלומר שטחים הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית ומהווים כ-60% מיהודה ושומרון (לקריאה נוספת על ההבדלים בין שטחי A, B ו-C תוכלו לקרוא כאן). מהתשובות עולה כי 58% מהציבור הישראלי תומך בהחלת ריבונות ישראלית על שטחי C. בפילוח לפי לאום עולה ש-67% מהיהודים תומכים במהלך כזה ולא פחות מ-26% מערביי ישראל גם תומכים בהחלת ריבונות ישראלית על שטחי C.
במילים אחרות, רוב היהודים רואים בשטחי C אשר ביהודה ושומרון חלק ממדינת ישראל, חלק שיש להחיל עליו את הדין הישראלי לכל דבר ועניין. יש לציין כי לא פחות מרבע מערביי ישראל גם בעד מהלך כזה.
המסר של הציבור: חייבים לטפל בסוגיות ביטחון פנים
“נושא המשילות וביטחון הפנים קיבל עדיפות נמוכה במשך זמן רב מדי, מה שגבה מחיר יקר בפועל: רמת המשילות במדינה היא שערורייתית והציבור מרגיש את זה”, מסכם יו”ר התנועה ומייסד תנועת הביטחוניסטים, תא”ל (מיל’) אמיר אביבי. “הציבור הישראלי חכם. נושא המשילות וביטחון הפנים אכן קריטי לחוסנה של ישראל. כפי שראינו במאי 2021, כאשר הווקטור של ביטחון הפנים פוגש בווקטור של מלחמה מבחוץ, התוצאות יכולות להיות הרות אסון, ובמובן זה הביטחון האישי והביטחון הלאומי לא ניתנים להפרדה.
המסקנה הברורה היא שחייבים לשנות את סדר העדיפויות הלאומי ולהציב את ביטחון הפנים בסדר עדיפות גבוה משמעותית מזה שבו הוא נמצא כיום. תנועת הביטחוניסטים עושה כל אשר ביכולתה כדי לקדם זאת”.
