“במשוואה של שטחים תמורת שלום יש תמיד להעדיף שלום”

הטענה: במשוואה של שטחים ושלום, ברור שיש להעדיף שלום ואין בעיה לוותר על חבלי ארץ מסוימים כדי להשיג זאת. 

המענה: ללא אתוס לאומי שום צבא לא יכול לנצח. מטוס, צוללת או אוגדת טנקים לא יכולים לחפות על היעדר צדקת דרך, על היעדר חזון לאומי ועל היעדר שאיפות לאומיות. כמו כן, ויתור על יהודה ושומרון לטובת הקמה מדינה פלסטינית מייצר בהיבט הפסיכולוגי קשיים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.  

• במישור הפשוט ויתור על יהודה ושומרון משמעו ויתור על נכסים תרבותיים של ההיסטוריה היהודית שנמצאים בשטחים אלו. יהודה ושומרון מהווה את המרחב שבו הסתובבו וגרו אבותינו, שם טמונה ראשית ההיסטוריה שלנו כעם. ויתור על יו”ש משמעו ויתור על צדקת הדרך שלנו. כפי שאמר בן–גוריון: “התנ”ך הוא המנדט שלנו. התנ”ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו“. 
• במישור העמוק יותר אנו מתרגלים לוותר על זכויות שהן שלנו ולכן לא נעמוד על זכויות שהן שלנו בעתיד. זהו מנגנון פסיכולוגי אנושי שמשפיע על מנהיגים רבים בהיסטוריה, וזו גם אחת הסיבות לכך שאיראן הגיעה ליכולת גרעינית – ויתור שגרר ויתור.