שקר גמור.
ראשית, "בעיית הפליטים הפלסטינים" אינה קיימת באופן טבעי, אלא היא מונצחת באופן מלאכותי על ידי אונר"א, הרשות הפלסטינית ומדינות ערב, כדי לנצל אותה לחיזוק "תביעת השיבה", שכל מטרתה להביא לחורבן מדינת ישראל.
לכן, מדינות ערב התעקשו שב"בעיית הפליטים הפלסטינים" לא תטפל הנציבות העליונה של האו"ם לפליטים (UNHCR), ששיקמה בהצלחה אוכלוסיות פליטים רבות מאז מלחמת העולם השנייה, אלא אונר"א – ארגון מיוחד שמונה לשם כך. למרות תקציבו המנופח ומספר עובדיו הגדול, אונר"א מעולם לא שיקם את הפליטים הפלסטינים, ומספרם רק הולך וגדל מדור לדור.
שנית, ישראל בהחלט הציעה פתרונות למצב הלא טבעי הקיים, אך הפתרונות לא יושמו כיוון שהמטרה של הפלסטינים היא להנציח את המצב, ולא לפתור אותו.
מהי "בעיית הפליטים הפלסטינים"?
במלחמת השחרור השתתפו ערביי ארץ ישראל במתקפה המשולבת של צבאות ערב וניסו להשמיד את היישוב העברי ולמנוע את הקמת המדינה. במהלך הקרבות נהרגו כ-6,000 יהודים – אחוז מאוכלוסיית היישוב העברי.
כאשר ראו ערביי הארץ שהם מפסידים במלחמה, רבים מהם בחרו להימלט. חלק גדול מהם עשה זאת מסיבות כלכליות. מספר הפליטים עמד על כחצי מיליון איש לכל היותר.
האם בעיית "הפליטים הפלסטיניים" היא בעיה אמיתית?
לא. רוב אלו שנחשבים כיום לפליטים פלסטינים גרים מזמן בבתי קבע, ואינם מנהלים אורח חיים שיכול להגדיר אותם כ"פליטים". יתרה מזאת, בכל מקום אחר בעולם ההגדרה "פליט" חלה על מי שאיבד את ביתו ורכושו, ולא על צאצאיו וצאצאי צאצאיו, כמו במקרה הפלסטיני.
מעבר לכך, מספר ה"פליטים" נופח במתכוון על ידי אונר"א, הארגון המיוחד של האו"ם שאמור לטפל ב"בעיית הפליטים" ובפועל רק מביא להנצחתה. אונר"א ניפח את מספר ה"פליטים" כשבחר להחשיב כפליט כל אדם ששהה בארץ ישראל במשך שנתיים לפחות לפני מלחמת השחרור. זאת בעוד הנציבות הכללית של האו"ם לפליטים מגדירה אדם כפליט מארץ מסוימת רק אם שהה בה "מאז ומקדם".
זו הסיבה היחידה לכך שדורות אחרי מלחמת השחרור, ערבים שמתגוררים ביישובי קבע, ושבמקרים רבים משפחתם חיה בארץ ישראל שנים ספורות בלבד לפני 48', עדיין מוגדרים כפליטים במקום להתאזרח ולהיקלט בארצות מושבם.
מי באמת מסרב לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים?
"בעיית הפליטים הפלסטינים" עדיין מעסיקה אותנו רק משום שהרשות הפלסטינית, אונר"א ומדינות ערב מעוניינים להנציח את מעמדם כפליטים ולכן עושים הכול כדי למנוע כל פתרון עבורם.
כיצד מנציחות מדינות ערב והרשות הפלסטינית את בעיית הפליטים?
מדינות ערב השונות – כגון סוריה, לבנון, עיראק, כווית וערב הסעודית – מסרבות לקלוט את הפליטים בשטחן ולהעניק להם אזרחות, ובכך מנציחות את בעיית הפליטים במכוון (יוצאת הדופן היחידה היא ירדן, שאזרחה את הפליטים החיים בה). הצביעות של אותן מדינות, שמגנות בחריפות את ישראל על כך שהיא כביכול אחראית לבעיה זו, זועקת לשמיים.
אבל גרוע עוד יותר הוא הסירוב של הרשות הפלסטינית עצמה לקלוט את הפליטים הפלסטינים בשטחה ולשפר באופן משמעותי את תנאי חייהם. היא בוחרת במודע ובזדון לוודא שיחיו בעוני ולהנציח את מעמדם כפליטים, כדי לעודד אותם להמשיך ולתבוע את "זכות השיבה" שמשמעותה היא הרס מדינת ישראל.
כיצד עוד תורם אונר"א להנצחת הבעיה?
תפקיד מרכזי בהנצחת בעיית הפליטים ממלא אונר"א, הארגון שאמור לחתור לפתרונה, ובפועל רק מעודד את הפלסטינים לא להשתלב במדינות ערב שבהן הם חיים, מעסיק טרוריסטים, מממן חימוש מחבלים ואף משמש כיסוי לפעילות טרור. לצד זה, הארגון מנפח כאמור במכוון את מספר ה"פליטים" כדי להקשות עוד יותר על פתרון הבעיה.
מה זוממים אלו המעוניינים להנציח את בעיית הפליטים?
כל הגורמים הללו עושים שימוש ציני ואכזרי במצבם של צאצאי ערבים, שרובם ברחו מישראל בזמן מלחמת השחרור, כדי לקדם את חיסולה של מדינת ישראל באמצעות מימוש תביעת השיבה הפלסטינית.
האם ישראל הציעה הצעות יישומיות לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים?
בניגוד לכל אותם גורמים המתיימרים לדאוג לפליטים הפלסטינים ובפועל עושים הכול כדי למנוע מחייהם להשתפר, ישראל דווקא הציעה פתרונות מגוונים למצבם. היא אפילו הייתה מוכנים לקלוט מספר מופרז מדי של פליטים בשטחה. זאת, על אף שאין לה כל אחריות להיווצרות הבעיה או להתמשכותה.
ראשי הממשלה אהוד ברק ואהוד אולמרט הציעו לפלסטינים ככל הנראה 88%-93% משטחי יהודה ושומרון, בהתאמה – די והותר כדי לקלוט את כל הפליטים בשטחי הרשות. ברק אף היה מוכן לקלוט אלפי פליטים בישראל, ואולמרט הציע לקלוט אלף פליטים פלסטינים מדי שנה, על אף שספק אם ישראל הייתה עומדת בכמות כזו של אוכלוסיית אויב בשטחה.
מה מנע מההצעות הנדיבות מדי של ישראל להתממש?
הסירוב הפלסטיני.
הרשות הפלסטינית סירבה לכל אותן הצעות מרחיקות לכת, משום שלא רק שאינה רוצה בפתרון בעיית הפליטים – היא זקוקה נואשות להנצחתה כנשק לחיסולה הדמוגרפי של מדינת ישראל.