את פניו ואת קולו של יו”ר תנועת הביטחוניסטים, תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, קשה לפספס. אין אולפן או פאנל העוסק בביטחון שלא מחזר אחריו כדי להשמיע את דעתו ואת דעת תנועת הביטחוניסטים שהקים, על המצב. לפני ה-7.10, הקול שהיה משמיע אביבי באולפנים היה קול בודד מול קבוצה גדולה של בכירי מערכת הביטחון לשעבר, שהשמיעו קול אחד ודעה אחת. אביבי נתפס לעיתים באופן מזלזל על ידי אותם “מומחי ביטחון” ואנשי תקשורת כנביא זעם מיושן. ואז הגיע ה-7.10.
“ישראל יכולה לבחור את התרחיש של עצמה: ששת הימים או יום כיפור”
מצמרר במיוחד להאזין לדברים שזעק אביבי זמן רב לפני ה-7.10. כך, למשל, בנאום שנשא בינואר 2022, הוא הזכיר את כל רכיבי הקונספציה: החשיבה שלפיה חמאס מורתע, האמונה שתהיה לנו התרעה ולכן לא סביר שנופתע, ההסתמכות שלנו על טכנולוגיה, וגם התפיסה של התמנון האיראני שפורס את הווקטורים שלו מעזה ועד תימן.
“האם מדינת ישראל מתייחסת באופן הנכון וברמת הדחיפות הנדרשת לאיומים עליה?” שאל אביבי באותו נאום, והשיב: “אני חושב שלא, ובעוד שנה, שנתיים או שלוש אנחנו נפגוש את הווקטורים האלה בשיא כוחם, ויכול מאוד להיות שהם יפתיעו אותנו, כיוון שתפיסת הביטחון הלאומי שלנו מיושנת… הרתעה? אני אגלה לכם סוד. אנחנו לא מרתיעים אף אחד… הם לא מורתעים. הם בונים את עצמם למערכה… התרעה? במבצע האחרון ירו עלינו טיל מעזה לירושלים… ולא הייתה על זה שום התרעה”.
אביבי לא הסתפק בלשים את האצבע על הבעיות, אלא פרס גם את הדברים שנכון לעשות כדי להתכונן לאיומים. באותו נאום ממש הציע אביבי לנקוט יוזמה ולהתחיל בראש הנחש האזורי: החמאס, ואף הצהיר: המערכה הבאה תגיע, ומדינת ישראל צריכה לבחור את התרחיש – האם זה יהיה ששת הימים או יום כיפור.
לדברי אביבי, כלל אין מדובר ב”נבואה”, אלא בפקיחת עיניים אל מול המציאות: “לא המצאתי שום דבר. מה שאמרתי באותו נאום, הכול מבוסס על הערכת מצב אסטרטגית שגיבשנו במחלקת המחקר של תנועת הביטחוניסטים. פשוט הסתכלנו למציאות בעיניים”. למרבה הצער, קולם של בכירי מערכת הביטחון – במערכות הצבא, במערכת הפוליטית ובאולפנים – גבר על זה שהשמיעו אנשי התנועה, וקיבלנו את 7.10.
יצאנו מהקונספציה? מתברר שלא
האם כיום, בעולם של אחרי ה-7.10, הקונספציה אכן מאחורינו? אביבי סבור שלא, ושקולות רבים עוד נשארו אי שם ב-6.10. “אתה לא יכול לדבר על מדינה פלסטינית כפתרון ולהגיד ששינית קונספציה”, טוען אביבי. “אם אנחנו רוצים שהטבח הבא יימנע, אנחנו חייבים לוודא שהשיקול הראשון בכל החלטה הוא שמירה על ביטחון ישראל לדורות. לפעמים אנשים מתבלבלים ורואים בהסכם שלום או בהקמת מדינה פלסטינית יעד, אשר בדרך אליו אפשר להקריב את ביטחון ישראל. זה בדיוק להפך: היעד הוא שמירה על ביטחון ישראל לדורות, ורק אם הסכם שלום תורם לביטחון ישראל, יש לנו אינטרס לחתור אליו”.
אמיר, מה צריך לעשות כדי שהקונספציה לא תחזור?
אני חושב שהאחריות בנושא הזה מוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו, כל אזרחי ישראל. הדברים שאמרתי לפני ה-7.10 אולי נפלו על אוזניים ערלות אצל חלק מקובעי המדיניות ומערכות הביטחון, אבל דווקא האזרחים התחברו אליהם וחשבו שיש להתייחס אליהם ברצינות. עם ישראל הוא עם חכם, עם אינסטינקטים נכונים. אבל האנשים סמכו על המערכת, ולא לקחו אחריות להשמעת והנכחת קול ציבורי ברור בנושא. למעשה, זו הסיבה שהקמתי את תנועת הביטחוניסטים מלכתחילה.
מתי באמת החלטת להקים את תנועת הביטחוניסטים?
נכנסתי לתפקיד רל”ש הרמטכ”ל שנתיים לאחר מבצע חומת מגן. בתקופה הזאת עזה הייתה מלאה במנהרות ובכלי נשק, ויצאו משם אין ספור פיגועים. במקום לעשות סדר בעזה כמו שעשינו ביו”ש בחומת מגן, קרה מהלך הפוך. אני זוכר שישבתי עם הרמטכ”ל בקריה ופתאום אמרו לנו להדליק טלוויזיה. הדלקנו ושמענו את אריאל שרון מכריז שהוא מתכוון להתנתק מעזה. ככה, בלי לבצע הערכות מצב, ובניגוד לכל ההמלצות הביטחוניות. הבנתי שלא ייתכן שפוליטיקאים יקבלו החלטות שהציבור לא מבין ושותף להשלכותיהן הביטחוניות. זאת הייתה הנקודה שבה החלטתי שיום אחד אקים גוף שישמור על ביטחון ישראל. ב-2020 הקמתי את תנועת הביטחוניסטים, שהיא ייחודית מאוד בתפיסה שלה.
מה מיוחד בתנועת הביטחוניסטים, הרי היו ויש עוד תנועות ביטחוניות?
מה שמאפיין את תנועות הביטחון האחרות זה נתק מהציבור. אלה בדרך כלל רשימות של בכירים שמפרסמות עמדות שבאות מלמעלה – אנחנו המומחים ואנחנו יודעים, ולכן הדעה שלנו נחשבת יותר. תנועת הביטחוניסטים מסתכלת על הדברים אחרת לגמרי. אנחנו תנועה חברתית שבצד הרשימה המרשימה של בכיריה שואבת את כוחה מעם ישראל. אני לא חכם יותר ולא חשוב יותר מהאדם ברחוב ומהאופן שבו הוא תופס את המצב. נכון, יש לי יותר ידע וניסיון בנושאים ביטחוניים, ויש לי תפיסת עולם שבניתי אחרי שהקדשתי לה מחשבה רבה, ובאה לידי ביטוי בספרי “לעולם לא נשוב אחור”, אבל היא לא שווה כלום אם עם ישראל לא מזדהה עם הדברים, ומרגיש שהם נכונים ומבוססים על אמת עמוקה. התנועה לא שווה הרבה בלי ההמונים שתומכים בה, בלי הפן החברתי.
איך בא לידי ביטוי הפן הזה של תנועה חברתית בביטחוניסטים?
הביטחוניסטים היא תנועה ציונית-ביטחונית א-פוליטית, שמטרתה להעמיד את ביטחון ישראל בראש סדר העדיפויות הלאומי, ולהבטיח את הריבונות של העם היהודי בארצו. מי שמאמין בעקרונות שלנו יכול להצטרף לתנועה. לא משנה אם הוא או היא היו קצינים או בכלל שירתו בשירות לאומי, ובטח לא משנה מהן התפיסות הדתיות שלך או למי הצבעת. בין 25,000 החברים שלנו כיום יש אלפי קצינים בכירים במערכות הביטחון, אך מה שנותן לנו את הכוח והעוצמה אלה עשרות אלפי האזרחים שנרשמו לתנועה ובכך הצהירו על הסכמה עם עקרונות היסוד של ביטחון ישראל.
למה מספר החברים בתנועה חשוב כל כך? איך זה עוזר לביטחון ישראל?
קודם כול למספר יש כוח, הוא נותן לתנועה עוצמה. אתן כמה דוגמאות: תנועת הביטחוניסטים פועלת בכמה מישורים – מחקר, מדיניות וממשל, חינוך, תקשורת וחברה. בכל אחד מהתחומים האלה יש חשיבות למספר החברים בתנועה. לדוגמה, ככל שהתנועה גדולה יותר, נפתחות עוד דלתות בפניה אצל קובעי מדיניות בארץ ובחו”ל. ככל שיש יותר חברים שמפיצים את התכנים והמחקרים שלנו, אנחנו מגיעים לקהלים רחבים יותר ובונים יחד חוסן בחברה הישראלית. אני אגיד את זה כך: אם היו לנו 250,000 חברים לפני שנה, אולי היו מקשיבים לנו יותר במערכות השונות.
מישהו או מישהי שהשתחרר מצה”ל בדרגת סמ”ר ירגישו בנוח כחברים בתנועה?
בטח. אנחנו תנועה א-פוליטית ובלתי היררכית. בכנס האחרון שעשינו באשקלון יכולת לפגוש קצינים בכירים לצד אזרחים ללא עבר ביטחוני עשיר, שמה שמאחד אותם זה ההבנה שביטחון ישראל מעל הכול, ושיש לנו – לכל אזרח ואזרחית בישראל – חובה להחזיק את העניין בתודעה ובשיח הציבוריים.
האם חברי התנועה יכולים גם להתנדב בה?
בוודאי. תנועת הביטחוניסטים שמחה להיעזר בכישורים האישיים של החברים. כך, למשל, אנשי אקדמיה יכולים לסייע באיסוף נתונים למחקר ובכתיבת ניירות עמדה, דוברי שפה נוספת יכולים לעזור בתרגום מחקרים ומאמרים, וחברים יכולים להשתתף בקבוצות מחקר או לסייע לארגן הרצאה בעיר שלהם. אבל גם אם אין לכם זמן להתנדב, חשוב להירשם, כיוון שבעצם ההצטרפות יש אמירה חזקה: מי שמצטרף לתנועת הביטחוניסטים מכריז שביטחון מדינת ישראל חשוב לו. חוץ מזה, החברים מקבלים גישה לתוכן בלעדי, הרצאות, הנחות בחנות הביטחוניסטים וכדומה.
אתה יודע, כיף יותר להירשם למועדון לקוחות מאשר לתנועה ביטחונית.
תשמע, חיים נוחים זה דבר טוב. אני מאוד אוהב אומנות ומוזיקה, נהנה מאוד מיין טוב ומטיול בטבע. אני חושב שאנחנו יכולים לשלב בין השניים: להיות עם רוח ספרטנית שיודעת שיש מחיר למדינה יהודית בארץ ישראל, והמחיר הזה יכול להיות כבד, ומנגד ליהנות מהשגשוג שיש לנו. אני בטוח שנצא מהמשבר הנוכחי לא רק מחוזקים, אלא גם משגשגים. מדינת ישראל טרם מימשה את מלוא הפוטנציאל שלה, ומעבר לפינה מחכה לנו גם הרבה טוב.
