החלום הסעודי: מהם הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל?

ארצות הברית עוסקת לאחרונה ביתר שאת באפשרות לקדם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. הנושא זכה לבולטות בביקורו האחרון של מזכיר המדינה האמריקני, אנטוני בלינקן, בסעודיה (9-7 יוני 2023). בתחילת חודש מאי הצהיר היועץ לביטחון לאומי האמריקני, ג’ייק סאליבן, כי “ארצות הברית ממשיכה לפעול בנחישות להשגת הסכם נרמול יחסים בין ישראל לסעודיה”. הוא הוסיף כי “מטרת העל המוצהרת שלנו היא להביא לנורמליזציה מלאה ביחסים. זה אינטרס של ביטחון לאומי עבור ארצות הברית”. הצהרה זו הייתה נדירה יחסית מצד ממשל ביידן, שאנשיו לא הרבו לדבר על הנושא עד כה.

כמו כן, דווח בעיתון הג’רוזלם פוסט, מפי “מקור דיפלומטי”, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח בטלפון פעמיים בתוך שבועות ספורים עם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן-סלמאן. עם זאת, יש לציין כי ראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, הכחיש את הדיווח. בנובמבר 2020 נפגשו נתניהו וראש המוסד דאז, יוסי כהן, עם בן סלמאן בעיר ניאום בסעודיה. בפגישה השתתף גם מזכיר המדינה האמריקני דאז, מייק פומפאו. נוסף על כך, בריאיון של שר החוץ אלי כהן לג’רוזלם פוסט בתחילת החודש, אמר השר כי “נורמליזציה עם סעודיה היא לא שאלה של אִם, אלא שאלה של מתי. יש לנו ולסעודים את אותם אינטרסים”.

על מנת למפות את ההזדמנויות והאתגרים בהגעה להסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, יש לנתח את האינטרסים והפוליטיקה של שלושת השחקנים הרלוונטיים למהלך: סעודיה, ארצות הברית וישראל.

סעודיה

הנורמליזציה בין סעודיה לאיראן אינה פוגעת בהכרח באפשרות לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, גם אם היא עלולה לעורר זעם באיראן. בסעודיה מבינים כי הגעה לנורמליזציה עם ישראל ללא התקרבות לאיראן טומנת בחובה סבירות גבוהה לתוקפנות איראנית נגדה והסלמה ביטחונית באזור. יש להניח כי חלק מהשיקולים של ריאד בהקשר של נורמליזציה עם איראן נסבו סביב נורמליזציה אפשרית עם ישראל בטווח השנים הקרובות. בריאד רצו לחשק את טהראן בהסכם רשמי מפני האפשרות לתוקפנות צבאית נגדה במקרה של הגעה לנורמליזציה עם ישראל, או לפחות לצמצם את הסיכוי להסלמה ביטחונית באזור בעקבות הסכם כזה. יצוין, כי סעודיה כבר החלה לנקוט צעדים חיוביים ביחס לנורמליזציה עם ישראל בכך שאפשרה את מעבר המטוסים מישראל ואליה מעל שטחה, וכי ירושלים וריאד מנהלות כנראה מזה זמן יחסים חשאיים, במיוחד במהלך העשור האחרון, גם כשלסעודיה ולאיראן היו יחסים דיפלומטיים לפני 2016. אין אפוא סיבה להניח כי חידוש היחסים עם איראן ישנה את המדיניות של סעודיה ביחס לישראל.

ההתקדמות של איראן לגרעין צבאי והתוקפנות האיראנית באזור גם הן עשויות להוות זרז להסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית קבעה החודש (יוני 2023) כי איראן צברה חומר מועשר ברמה של 20% ו-60% שיכול להספיק לייצור שתי פצצות גרעין. בצל מעורבותה הצבאית של איראן לטובת רוסיה במלחמה באוקראינה (למורת רוחם של האירופאים), הדהירה של איראן לגרעין צבאי מקבלת משמעות חדשה. סעודיה מבינה כי ירושלים היא הכתובת היחידה לבלימת הגרעין הצבאי האיראני. ישראל היא המדינה היחידה בעולם (להוציא מקרים נדירים במיוחד שבהם ארצות הברית מעורבת) שמפעילה עוצמה קינטית נגד התוקפנות האיראנית, ובמיוחד נגד תוכנית הגרעין של איראן. הסכם נורמליזציה עם ישראל עשוי לחזק את מאזן הכוחות האזורי לטובתה, ולהרתיע את איראן מלפרוץ לנשק גרעיני. ניתן יהיה, בשיתוף עם ארצות הברית, לקדם גם שיתופי פעולה שתכליתם להבטיח את חופש השיט בים האדום ובמפרץ הפרסי.

יתר על כן, לנורמליזציה עם ישראל עשויים להיות יתרונות עצומים עבור סעודיה בכל הקשור לשיתוף פעולה בתחומים האזרחיים – טכנולוגיה, מים, סחר וכיוצא בזה, במיוחד בעיר החדשה, נאום, הקרובה לישראל, ומעבר לה.

לסעודיה יש גם אינטרס מובהק לשפר מחדש את יחסיה עם ארצות הברית. נורמליזציה עם ישראל תחזק את מעמדה בוושינגטון ואת יחסיה עם הממשל האמריקני. נוסף על כך, כחלק מתנאי ההסכם הלא-רשמיים, ישראל יכולה להשתדל עבור הסעודים במסדרונות וושינגטון בכל הקשור לפתיחת דלתות וחיזוק מעמדו של מוחמד בן סלמאן מול הסנאט והקונגרס, בייחוד מול גורמים דמוקרטיים הנרתעים מלקיים מגעים עימו לאחר רצח העיתונאי ג’מאל חשוקג’י בידי השלטון הסעודי. בן סלמאן מעוניין שישראל תסייע לו לבטל את החרם האמריקני על סעודיה בכל הנוגע למכירת מערכות נשק מתקדמות, בעיקר על רקע ההתקדמות המהירה של איראן בתוכנית הגרעין הצבאי.

מעבר לכך, על פי דיווחים בתקשורת הבין-לאומית, חלק מהתנאים שהציבה סעודיה להסכם נורמליזציה עם ישראל נוגעים בעיקר למה שהסעודים מעוניינים לקבל מארצות הברית. דרישות אלה כוללות הסכם הגנה עם ארצות הברית וקבלת ערבויות ביטחוניות (בעיקר מפני איראן), עסקות למכירת נשק אמריקני מתקדם, והסכם גרעין שיאפשר לסעודיה להעשיר גרעין למטרות אזרחיות ולהפעיל מעגל דלק גרעיני שלם.

מנגד, יצוין כי הסעודים נתונים עדיין תחת שורת אילוצים הממתנים את נכונותם להתקדם בתהליך הנורמליזציה. ראשית, בשל מעמדם כמי שעמדו מאחורי היוזמה הערבית לשלום ונוכח מעמדם המיוחד בעולם האסלאמי והערבי, הם מחויבים לכרוך בין הנורמליזציה לבין התקדמות להסדר בין ישראל לפלסטינים. בעניין זה הם קרובים לעמדת ממשל ביידן, המעוניין בשימור האפשרות להתקדם לפתרון שתי המדינות. שנית, נוכח מעמדם של חכמי הדת בממלכה, עליהם לוודא שהנורמליזציה לא תיצור מתחים מבית. לבסוף נוכח ההתקדמות ביחסיהם עם איראן, עליהם לוודא כי הנורמליזציה לא תפגע ביחסים עם טהראן ובייג’ינג.

במאזן כולל נראה כי בעיתוי הנוכחי, היתרונות עולים על הסיכונים. לכן, אם ייענו תנאיה, סעודיה עשויה להיות מוכנה לנוע בזהירות ובהדרגה לקראת נורמליזציה עם ישראל.

ארצות הברית

מבחינת האמריקנים, לממשל הדמוקרטי יש עניין להוביל להישג דרמטי ומשמעותי ביחסי החוץ של ארצות הברית, לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024. היציאה החפוזה והכושלת מאפגניסטן במאי 2021 שהובילה להשתלטות מוחלטת של הטליבאן על המדינה, התעוזה של רוסיה לפלוש לאוקראינה, המתיחות בטייוואן, ההסלמה בין קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית וליפן, והמעורבות הסינית הגוברת במסגרת התחרות המעצמתית העולמית (בדגש על שושבינותה בהסכמות בין סעודיה לאיראן) – כל אלה מחייבים את ממשל ביידן להציג לציבור הבוחרים הישג מדיני משמעותי.

בוושינגטון מעוניינים גם לשקם את היחסים עם סעודיה, מתוך רצון להטות בחזרה את מאזן הכוחות במפרץ הפרסי לטובת ארצות הברית (גם אם האמריקנים לא מתכוונים להשקיע במזרח התיכון כבעבר), במסגרת התחרות המעצמתית מול סין. בשנים האחרונות התקרבה סעודיה לסין ולרוסיה, ואף חתמה מולן על שורת הסכמים אסטרטגיים. נוסף על כך, ארצות הברית מעוניינת במנגנון תיאום מחירי הנפט עם סעודיה, במטרה להוריד את רמות המחירים בארצות הברית ובעולם.

אם הנורמליזציה תמונף על ידי האמריקנים כנקודת פתיחה לקידום יעדיהם מול הפלסטינים, ייתכן כי הדבר יקל על ממשל ביידן את שיווק המהלך לגורמים במפלגה הדמוקרטית המסתייגים מהתקרבות לריאד.

ישראל

האינטרס הישראלי בהסכם נורמליזציה עם סעודיה ברור. הסכם היסטורי כזה יוביל למעשה לסיום הסכסוך הישראלי–ערבי , שכן סעודיה נחשבת למנהיגת העולם הערבי, בשל עושרה, מעמדה כשומרת המקומות הקדושים ביותר לאסלאם, ומעמדה הבין-ערבי, האזורי והבין-לאומי. הסכם נורמליזציה עם סעודיה יוביל ככל הנראה להסכמים מדיניים עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות. חשוב מכול, ההסכם יצמצם משמעותית את השפעתו והשלכותיו של הסכסוך הישראלי–פלסטיני על ישראל בזירה הבין-ערבית והבין-לאומית (גם אם ישראל תיאלץ לתת אתנן דיפלומטי או הצהרתי כזה או אחר הקשור לפלסטינים) ובכך עשוי לתרום ליצירת התנאים להסדרה גם בתחום זה, שתעלה בקנה אחד עם צרכיה של ישראל.

על מנת להגיע להסכם עם סעודיה בטווח הזמן הקרוב, ישראל תידרש ליישם מספר צעדים לריצוי הסעודים והאמריקנים. המכנה המשותף של צעדים אלה הוא השגת יציבות. בין השאר, ישראל תיאלץ להמשיך להגביל את עצמה בכל הנוגע לפעולות צבאיות נרחבות ביהודה ושומרון, ותמשיך לבצע פעולות צבאיות כירורגיות, נקודתיות, מתמשכות ויום-יומיות לסיכול הטרור באזורים אלה. ישראל תיאלץ להבליג גם ברצועת עזה, כפי שעשתה עד כה.

סיכום

שילוב האינטרסים של השחקנים השונים מחזק את האפשרות להגעה להסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה בטווח של השנה הקרובה. ייתכן כי ההתקדמות לקראת הנורמליזציה תהיה הדרגתית ואפשר שכצעד מקדים, או ראשון, לפני הסכם נורמליזציה, יהיה ניסיון להגיע להסכמות על טיסות ישירות מישראל לג’דה, על מנת לאפשר לערבים ישראלים להגיע לסעודיה לכבוד החג’ במכה. הבנות כאלה עשויות להוות בסיס – ואף לחזק את הבסיס הקיים שהושג במסגרת מעבר טיסות ישראליות מעל שטחה של סעודיה – להסכם מלא שיושג בהמשך.

כמו כן, ייתכן כי סעודיה תרצה שישראל תחתום על הסכמים מדיניים עם מדינות ערב ומוסלמיות נוספות, לפני שהיא תצטרף גם כן ל”הסכמי אברהם”. כך, סעודיה יכולה לתת את ברכת הדרך למדינות כאלה. מהלך כזה יהווה הישג מדיני גם עבור האמריקנים, גם אם לא מדובר כרגע בהסכם בין ישראל לסעודיה.