אנחנו ממשיכים לסקור את דעות החברה הישראלית בנושאי חברה, ציונות וביטחון. במאמר זה נסכם את החלק השני של סקר מדד הביטחוניסטים שנערך ברבעון השני של שנת 2022 ועסק, בין השאר, בחוסנה של החברה הישראלית אל מול האיומים העומדים בפניה. את סיכום החלק הראשון של הסקר, אשר עסק בדעת הציבור הישראלי על האופן שבו יש להכריע מערכות צבאיות ועל הקשרים שבין הדרג הצבאי והדרג המדיני, תוכלו לקרוא כאן.
סקר מדד הביטחוניסטים נערך על ידי מחלקת המחקר ובליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. המדגם נערך בקרב 1,232 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל המשתמשת באינטרנט. עבור המדגם היהודי (1,032 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.05% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (200 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.93% בהסתברות של 95%. עבור המדגם המשולב (1,232 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.79% בהסתברות של 95%.
האם ישראל ערוכה למערכה צבאית כוללת? התשובה מדאיגה
לא צריך להיות מומחה ביטחוני גדול כדי להבין שבעימות הצבאי הבא, יותקפו הן החזית והן העורף. טעימה קטנה ממצב זה חווינו במאי 2021, עת הותקפה ישראל הן מגבול עזה והן מתוך הערים המעורבות. בעימות שיערב גם את לבנון, סוריה ואיראן – האתגר יהיה גדול שבעתיים.
האם הציבור הישראלי מרגיש שמדינת ישראל מוכנה לאתגר הזה? התשובות שקיבלנו בסקר לא מעודדות במיוחד: רק 50% מהציבור בישראל סבורים שהחזית מוכנה למערכה צבאית כוללת, ולגבי העורף המצב מדאיג אף יותר: 30% בלבד מהציבור סבורים שהעורף מוכן למערכה כוללת.
פילוח הנתונים לפי זיהוי אידיאולוגי מגלה שבכל הנוגע לעורף, קיימת תמימות דעים בנוגע לחוסר המוכנות, אך לגבי המוכנות של החזית – אנשי המשאל והמרכז בטוחים יותר במוכנות (65%) ביחס לאנשי הימין (47%).
אפשר להתווכח מבחינה מקצועית על רמת המוכנות של צה”ל ושל פיקוד העורף בפועל, ולטעון שהציבור אולי לא מכיר את התמונה האמיתית מבפנים. עם זאת, אי אפשר להתווכח עם התחושה הברורה שעולה מהשטח: הישראלים מרגישים שישראל אינה מוכנה דייה לעימות, לא בחזית, ובעיקר לא בעורף.
מחלקת המחקר שלנו תעמיק בנושא זה בשנה הקרובה, ותבדוק את מצב המוכנות בפועל ברשויות המקומיות ובכוחות הביטחון.
תפיסת החוסן הישראלי: הפערים שבין ימין לשמאל
לאורך שנות קיומה, ידעה ישראל מבצעים, מלחמות ופעולות חשאיות בגבולות הארץ ומחוצה לה. היכולת הצבאית של ישראל תלויה לא רק ביכולות של כוחות הביטחון לפעול בשטח, אלא בחוסן החברה הישראלית כולה. האם החוסן החיוני הזה נשמר או נשחק?
תוצאות הסקר שערכנו מלמדות ש-55% מהישראלים סבורים שחוסן החברה הישראלית נחלש, 25% סבורים שהחוסן זהה לעבר, ו-12% סבורים שהוא התחזק (8% השיבו “לא יודע/ת”).
פילוח הנתונים ברמה הלאומית מגלה שהפערים בין היהודים לערבים אינם משמעותיים מבחינה סטטיסטית, אך פילוח אידיאולוגי לפי ימין ושמאל דווקא כן. בעוד 66% מהמזוהים עם הימין סבורים שהחוסן חלש יותר בהשוואה לעבר, רק 40% מהשמאל סבורים כך. פער משמעותי נוסף בין ימין לשמאל מתגלה בכל הנוגע למידת ההסכמה עם ההיגד שלפיו “אין להגביל הנפת דגל ישראל במדינת ישראל גם במחיר פגיעה ברגשות קבוצות מסוימות בחברה הישראלית”: 95% המזוהים עם הימין הסכימו עם ההיגד, לעומת 57% בלבד מבין אלה המזוהים עם השמאל.
הפערים שבין ימין לשמאל באים לידי ביטוי גם בבחינת שאלת הנכונות לעזוב את הארץ. לפי תוצאות הסקר, 70% מהישראלים לא שקלו זאת מעולם, ואילו 29% שקלו או עדיין שוקלים זאת. פילוח אידיאולוגי מגלה שבעוד 81% מהמזוהים עם מחנה הימין לא שקלו לרדת מהארץ מעולם (ו-19% שקלו או עדיין שוקלים), רק 58% מהמזוהים עם מחנה השמאל לא שקלו לרדת מהארץ מעולם (ו-42% שקלו או עדיין שוקלים זאת).
היגד נוסף המצביע על פער בין ימין לשמאל נוגע לאופן שבו על כלי התקשורת לסקר מערכה צבאית. 91% מהמזוהים עם הימין הסכימו להיגד שלפיו “כאשר הדבר אפשרי ואינו מעוות את המציאות, על כלי התקשורת בישראל לסקר מערכה צבאית מתוך אהדה בסיסית לישראל ולכוחות הביטחון”, אך רק 44% מהמזוהים עם השמאל.
יהיו אשר יהיו הסיבות לפערים אלה בין ימין לשמאל, אנחנו מאמינים שמצב שבו חלקים חשובים בחברה הישראלית אינם מרגישים מחוברים מספיק למדינה ולסמליה, ואינם מרגישים אהדה בסיסית לצדקת דרכה של ישראל, פוגע ישירות בביטחון ישראל.
האיום האיראני וערביי ישראל: המצב מדאיג
העולם המערבי יודע: איראן גרעינית מסוכנת לא רק לישראל, אלא גם לעולם כולו. אך מהו המצב בישראל? תוצאות סקר מדד הביטחוניסטים מגלות פערים משמעותיים בין יהודי וערביי ישראל.
בקרב הציבור היהודי, דעת הקהל היא חד משמעית ומיישרת קו עם העולם המערבי. באופן שחוצה רמה דתית, מגדר ומחנות פוליטיים, 91% מהיהודים בישראל מסכימים להיגד שלפיו “העולם יהיה מקום פחות בטוח אם לאיראן תהיה פצצה גרעינית”.
לעומת זאת, רק 50% מהערבים במדינת ישראל סבורים שהעולם יהיה מקום פחות בטוח אם לאיראן תהיה פצצה גרעינית. במילים אחרות, יותר ממיליון אזרחים ישראלים אינם מכירים בסכנה הגלומה במדינה בעלת יכולת גרעינית, אשר קוראת באופן גלוי להשמדתה של מדינת ישראל. לכך, כמובן, השלכות על החוסן הלאומי והחברתי שלנו כנגד איומים על ביטחון ישראל.
העם מאותת למנהיגיו: יש בעיה שחייבים לטפל בה
מהממצאים שנותחו עולה בבירור שהציבור הישראלי לא חש מוכן למערכה הכוללת הבאה כנגד ישראל, לא בחזית ולא בעורף. נוסף על כך, החוסן של מדינת ישראל נתפס כנמוך ביותר בהשוואה לעבר, והדבר בא לידי ביטוי, בין השאר בנתונים הנוגעים לנכונות לעזוב את ישראל.
תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, העומד בראש תנועת הביטחוניסטים, מודאג מתוצאות הסקר, אך נחוש לפעול לשינוי המצב: “בלי תודעה לאומית וחוסן לאומי וחברתי גבוה, לא נוכל לנצח את המערכות הצבאיות הבאות. זו הסיבה שאנחנו משקיעים הרבה מאמצים בחיזוק התודעה והלכידות הלאומית על ידי השמעת קול ציוני ברור בכלי התקשורת, על ידי קידום ערכים של לכידות וחוסן במוסדות חינוך ובאמצעות פעילות מול מקבלי החלטות. אני מאמין בעם ישראל, ובטוח שאפשר לשנות את המצב”.
