משא ומתן תחת אש: כללי המשחק החדשים במפרץ
הלילה (9 יולי) תקפה ארה"ב שוב באיראן ונחתם עוד פרק בסדרת "המשא ומתן תחת אש" המתנהלת בין ארה"ב לאיראן בשבועות האחרונים, מאז החתימה על מזכר ההבנות (ה-MOU). לא מדובר עוד באירוע נקודתי: גל התקיפות האמריקאי השני ברציפות שהתחולל הלילה מדגיש כי וושינגטון עברה למתכונת של תקיפות צבאיות שיטתיות ועצימות יותר, בתגובה לכל פרובוקציה צבאית של איראן במפרץ או בגין הפרת חופש התנועה בנתיבי השיט במיצרי הורמוז.
במסגרת שני גלי התקיפות, פגעו כוחות פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) בעשרות רבות של יעדים צבאיים ואסטרטגיים באזורי החוף של איראן, בערים בנדר עבאס ובושהר, באיים חארג' וסיריק ולאורך המפרץ הפרסי, ואף בעיר תבריז בצפון המדינה. התקיפות כוונו בעיקר לפגיעה בתשתיות הצבאיות של משמרות המהפכה המהוות איום על אזור המפרץ: הושמדו עשרות סירות מהירות המשמשות לאיום על כלי שיט, לצד פגיעה קשה במערכי מכ"ם חופיים, בסיסי כטב"מים, מערכות הגנה אווירית, רשתות פיקוד ושליטה ואתרי שיגור של טילים נגד ספינות. תקיפות מסיביות אלו הגיעו כתגובה ישירה ומהירה לפגיעות של איראן בספינות מסחר אזרחיות בנתיבי השיט הבינלאומיים במיצרי הורמוז, ובהמשך להחלטתה של ארה"ב לבטל את החרגות הנפט הזמניות (Sanctions Waivers) שהוענקו לטהרן במסגרת הסכם המסגרת.
לצד האש בשטח, ביממה האחרונה הוחרף הטון המאיים מצד הממשל האמריקאי. הנשיא דונלד טראמפ, שדיבר בשולי פסגת נאט"ו, הבהיר כי מבחינתו הסכם הרגיעה הזמני (MOU) הגיע לקיצו. טראמפ שלח איום ישיר ומפורש להנהגה האיראנית והזהיר: "הם פגעו בכמה ספינות, אז אנחנו נכה בהם הרבה יותר חזק. כשהם פוגעים בנו, אנחנו משיבים בעוצמה גבוהה פי עשרה".
הרציונאל האמריקאי מאחורי הפעלת הכוח הנוכחית ברור: הבטחת חופש השיט האזרחי במיצרי הורמוז היא קו אדום בלתי מתפשר. בוושינגטון מבהירים כי כל פרובוקציה איראנית תיענה מעתה בתקיפות שילכו ויעשו עצימות וכואבות יותר, עד שהמסר ייקלט במלואו.
בדיוק כפי שישראל פעלה בנחישות צבאית ומדינית לעיצוב המשוואה מול איראן וקבעה כללי משחק חדשים להפרדת הזירות בין איראן ללבנון, כך גם ארה"ב פועלת כעת להגדרת כללי משחק נוקשים מול איראן בזירת המפרץ. הממשל האמריקאי מוכיח שוב כי למרות נכונותו המוצהרת לנהל משא ומתן ולחתור להסדרה, הוא אינו מתכוון להתפשר על עקרונות היסוד: אפס סובלנות להתקדמות בתיק הגרעין, ואפס סובלנות לפגיעה בנתיבי הסחר ואספקת האנרגיה העולמית.
יחד עם זאת, למרות ההצהרות הלוחמניות והאש הכבדה, ההערכה האסטרטגית המרכזית נותרה בעינה: התקיפות האמריקאיות בשלב זה אינן מכוונות להסלמה רחבה או למלחמה כוללת, אלא לריסון ממוקד ולכיול מחדש של יחסי הכוחות, במטרה לאלץ את טהרן לחזור אל שולחן המשא ומתן מעמדת נחיתות מובהקת.
מנגד, אי אפשר להתעלם מעצם הדינמיקה בשטח. האיראנים מצידם פתחו בתקיפות תגובה בטילים כנגד יעדים ובסיסים במפרץ (לרבות דיווחים על ירי לעבר בסיסים אמריקאיים בכווית ובחריין). התפתחויות אלו, שבהן שני הצדדים מפגינים נחישות שלא למצמץ, בהחלט עלולות לייצר דינמיקה של הסלמה, ובתנאים אלה נראה כי הדרך להסדרה ולהסכם קבוע ובר-קיימא בין הצדדים – הולכת ומתרחקת.
לפי שעה, ההסלמה הצבאית הישירה מתוחמת וממוקדת במרחב המפרץ הפרסי. האינטרס המובהק של ישראל הוא שהמערכה אכן תישאר מתוחמת שם – ותותיר את הלחץ הצבאי והכלכלי הישיר על כתפיה של ארה"ב ובהובלתה, כל עוד ישראל אינה מאוימת ישירות.
במציאות נפיצה זו, על ישראל לכלכל את צעדיה בתבונה אסטרטגית. בעוד ארה"ב ואיראן מתגוששות במפרץ, על ישראל לרכז את עיקר מאמציה ומבטה ביעדים המיידיים: השמדת היכולות הצבאיות של חזבאללה בלבנון ושל חמאס בעזה, והחלשתם המוחלטת עד לניטרול מוחלט של האיום הניצב על גבולותינו. בה בעת, ישראל נדרשת לשמור על עין פקוחה, בוחנת ומפקחת על המתרחש בין ארה"ב לאיראן – הן בשדה הקרב והן סביב שולחן המשא ומתן המדיני – ולהיות ערוכה ומוכנה לכל תרחיש.
