כותרת של מאמר צריכה לרוב להיות ברורה ולתת רמז או כיוון לנושא המפורט בו. אז מדוע הראשי תיבות הלא ברורים? בדיוק כדי שתשאלו ובתקווה גם תקראו. מטוסי חיל האוויר, כמו רוב חילות האוויר בעולם, מצוידים במערכת שנקראת – זע"ט – זיהוי עמית טורף. מכיוון שהמטוסים נעים במהירות ותמונת השמים מורכבת, המערכת מסייעת למערכת הבקרה ולמטוסים עצמם לזהות את עמיתיהם ומונעת אפשרות של ירי שגוי של מטוס ישראלי אחד על משנהו. פעם היה מדובר בטכנולוגיה יקרה ומורכבת, היום כשלכל מזוודה וארנק יש "איירטאג" או מוצר דומה, הטכנולוגיה ממוזערת וגם לא יקרה. אני חותר לכך שנדרש לספק מערכת דומה למערכת הנמצאת על גבי המטוסים, גם לצבא היבשה. החל מכלי הרק"ם והרכב וכלה בחייל הפשוט. מערכת שכזו, שטכנולוגית אינה מהווה אתגר וגם כלכלית היא בתחום האפשרי כיום, תחסוך חיי אדם במספרים גבוהים. אחוז הנפגעים מירי דו-צדדי במלחמה האחרונה, נע בהערכה זהירה סביב העשרה אחוזים. מעבר לעניין הכספי, מדובר בחיי אדם בגוף ובנפש, שניתן לחסוך ובגדול.


אני לא בא לטעון שהפתרון קיים וביד, למרות שהיו בעבר מספר חברות שבחנו את הנושא. אני טוען שכמו שראינו בנושאים מורכבים יותר: "הראש היהודי ימציא לנו פטנטים". כל מה שצריך הוא, שמערכת הבטחון תגדיר את הנושא כמרכזי לטיפול ותעודד את החברות הביטחוניות וחברות הזנק לעסוק בו ולהביא רעיונות יצירתיים. מנסיון העבר, בכל תחום ומול כל אתגר – זה עובד.


הנושא המשלים, שחשיבותו התחדדה לנו שוב לצערנו בעקבות נפילתם של שני לוחמי המילואים ופציעתם של ארבעה אחרים, כשנכנסו למבנה במג'דל זון בדרום לבנון. הצורך להכנס למבנים הוא עניין מורכב ושילמנו עליו מחיר יקר בעזה ובלבנון. הכניסה למבנים, היא הכרח הן מבצעי כשנדרש לסרוק ולבדוק ממצאים מודיעיניים ולא רק להפיל את הבית עם פצצה או דחפור והן לצורך שהיית ומנוחת הלוחמים. כל מי שהלך ברגל עם תיק LOW וציוד במשקל עשרות קילוגרמים על הגב, מבין את הצורך במבנה לשהייה ומנוחת הכוחות וכבסיס יציאה לפעילות. לאורך המלחמה וכתוצאה מלקחי ארועים קודמים, התפתחה תרגולת וטכניקה קרבית כיצד בודקים לפני כניסה למבנה ומוודאים ככל שניתן, שאין מטענים ומלכודים. כל טכניקה ותרגולת, גם כשמבוצעת במלואה ובהקפדה יתרה, אינה חסינה מטעויות. מה גם שהאויב הוא מערכת לומדת ואינו שוקט על שמריו. הוא לומד את אופן פעולת כוחותינו ומשנה את אופן הטמנת המלכודים והמטענים בהתאם. גם כאן, הפתרון נמצא בטווח השגה בהיבט הטכנולוגי. חלקו כבר קיים ונגיש לכוחות בדמות כלים רובוטיים, רחפנים, מערכות סריקה תרמיות וכלבים. בתחום זה, צריך פשוט להרים את הרף, משמעותית ומהר. הרמטכ"ל הכריז לאחרונה על קידום תהליך הרובוטיקה והרחפנות, לאור הלמידה מהתפתחות האיום והנסיון שנצבר גם אצלנו ובעיקר בזירת הלחימה באוקראינה. צריך לראת שהכרזה זו הופכת לפעולה ובקנה מידה רחב. צה"ל ידע לעשות זאת בעבר, כמו שפרטתי לעיל וצה"ל חייב לחייליו ולמשפחותיהם לרכז מאמץ ולשים את המענה בתחום זה, על ראש שמחתו.


כמו שלא נשלח מטוס למשימה בלי מערכות הגנה מיטביות, כך צריך להיות היחס ללוחמי החי"ר, השריון וההנדסה שלנו.


בחזית הכוחות צריכים לפעול כלים רובוטיים, מעל ומסביב לכוחות רחפנים במגוון יכולות פעולה – סיור, תצפית ותקיפה. כניסה למבנה (רק לכזה שמתחייבת כניסה אליו, אחרת פשוט לפעול להשמידו), תקבל מעטפת יכולות מלאה שתקטין ככל שניתן את הסכנה לכוחותינו ולבסוף, מערכת זיהוי עמית טורף שתמנע את היכולת של ירי דו-צדדי בין כוחותינו.


לנו החי"רניקים זה נדמה לפעמים לדרישה גדולה מדי וחסרת סיכוי, אני רוצה לטעון ולצעוק שלא היא וניתן כיום בטכנולוגיה הקיימת ובמערכות הזולות יחסית שזמינות בשוק, לייצר הרבה בפחות. הלכה למעשה, ראינו במהלך המלחמה הנוכחית הרבה פתרונות שנולדו ברמת השטח ובלא מעט פעמים מומנו ונרכשו מכספי תרומות של אנשים טובים בארץ ובעולם. רחפנים מסוגים שונים, כולל מערכות הפעלה, אמצעי תצפית וסריקה משופרים ועוד ועוד. אני שמח על רוח ההתנדבות והסיוע, הייתי שמח שזו תתמקד ברווחתם של החיילים ולא בציודם לצרכי הלחימה. מענה זה, צריך להיות בידי הצבא ולקבל עדיפות מלאה. אם נשתמש בדוגמא הפופוליסטית, ניתן לצייד את כל מערך היבשה של צה"ל במחירו של מטוס F-35 אחד. אבל נתעלם מהפופוליזם הרגעי ופשוט נציין שנדרש לייצר מענה בשתי הסוגיות שפרטתי לעיל. זה דורש בעיקר החלטה נחושה ורוח מפקד. כשאלו יהיו חדים וברורים ניתן יהיה לגייס את "הראש היהודי" ואת התעשיות הבטחוניות הגדולות והקטנות. צריך שינתן מקום בעיקר לחברות ההזנק ולאנשי הפתרונות מחוץ לקופסא ולא בהכרח לחברות הגדולות. לא מכוונה לזלזל או להקטין את עשייתן החשובה והטובה, אלא בכדי להגיע לפתרונות לא שגרתיים ובעיקר פתרונות 'קלים' וזולים יותר ולא מערכות רובוסטיות עתירות משקל ועלות.


משה רבנו נותן לבני ישראל הנחיות פעולה נדרשות בכדי שיוכלו לחיות בארץ בבטחה וכך הוא אומר: "… לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא…ולא מעבר לים…כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו…ובחרת בחיים" (דברים ל', יא'-יט').


זה בידיים שלנו ובמשמרת שלנו, הצורך נכתב בדם, רב מדי..