“אפשר וצריך לעצור את הסכם הגז הלבנוני”: ריאיון נוקב עם תא”ל (מיל’) אמיר אביבי

תא”ל אמיר אביבי, מייסד ומנכ”ל תנועת הביטחוניסטים, לא יכול להירגע, ומדובר באדם שעבר הרבה סיטואציות מלחיצות תחת אש בחייו. מאז הוכרז על הכוונה לחתום על הסכם הגז עם לבנון, פועלים אביבי והתנועה שהוא עומד בראשה, המונה למעלה מ-6,000 קצינים ולוחמים, סביב השעון בכל הגזרות כדי למנוע את חתימתו, מאחר שההסכם הזה, כפי שמסביר אביבי, מסוכן למדינת ישראל בכמה רמות.

ישבנו עם אמיר לריאיון נוקב על ההסכם במחלוקת: מדוע להערכתו בחתימת ההסכם מדינת ישראל נכנעת לסחיטה של חיזבאללה, למה אין לממשלה לגיטימציה ציבורית ומשפטית לחתום על ההסכם ומה אפשר לעשות לפני שיהיה מאוחר מדי?

המשולש שבמחלוקת: ויתור חסר תקדים של מדינת ישראל

כולנו מכירים את קו הגבול היבשתי בין ישראל ללבנון. מראש הנקרה במערב, דרך רמות נפתלי בשיפולי אצבע הגליל וצפונה לכיוון מטולה ומשם עד לחרמון. אבל רק לאחרונה נחשפנו לקו הגבול הימי בין שתי המדינות.

בקצרה, על מה בכלל המחלוקת בין ישראל ללבנון?

בקצרה ממש, מדובר על משולש ימי מול חופי ישראל ולבנון, שנמצא כיום בשליטת ישראל, ושקיים סיכוי סביר שקיימים בו משאבי גז לא מעטים.

אז מה זה הסכם הגז עם לבנון?

הסעיף העיקרי בהסכם הוא אותו משולש שהזכרתי, שאותו לבנון דורשת, ושאם ייחתם ההסכם – היא גם תקבל. צריך לזכור: קו הגבול החדש נקבע על בסיס הדרישה הלבנונית, ורשמית, מועבר שטח של יותר מ-860 קמ”ר לתחום המים הכלכליים של לבנון. לשם המחשה, השטח של גוש דן כולו הוא כ 1,500 קמ”ר.

אז מה מניע את ממשלת ישראל לעשות את הוויתור הזה?

מה שאנחנו רואים זה ניסיון אומלל לקניית שקט בטווח הקצר, שמקורו בחשש מעימות עם ארגון טרור הסוחט מדינה ריבונית. התקפלותה של ישראל מול איומי סחיטה של ארגון טרור לאחר כעשור של משא ומתן היא לא אחרת מאשר תשלום פרוטקשן המהווה סיכון עצום לביטחוננו וליכולת ההרתעה שלנו.

מה עדיף, מלחמה עם לבנון?

תראה, ויתור על נכסים ריבוניים הוא תקדים מרחיק לכת שללא ספק יהווה בכייה לדורות. מאז הקמתה, מעולם לא ויתרה ישראל על שטח שעליו הוחלה ריבונותה. לפי חוות דעתם של מומחי משפט בין-לאומי, מרגע שהכריזה ישראל על שטח המריבה כעל מים טריטוריאליים וכלכליים שלה, הרי שריבונותה מוחלת על קרקעית הים ועל כל אשר מתחתיה. המצב המשפטי לגבי השטח הזה אינו כמו של חצי האי סיני, למשל, אז שאלתך לא רלוונטית, כי בראייה מדינית צריך להסתכל לטווח הרחוק, והמשמעות המלאה של ההחלטות שלנו, ולא רק בטווח הקצר, היא אם תהיה מלחמה או לא.

הפוליטיקאים מתחבאים מאחורי הדלפות מהקבינט הביטחוני

לפי ציטוטים של בכירי מערכת הביטחון שהודלפו מתוך הקבינט הביטחוני – הם בעד ההסכם.

כשפוליטיקאים מדליפים אמירות של בכירי מערכת הביטחון לתקשורת במטרה להצדיק את מעשיהם ומתחבאים מאחוריהם, זה מעיד יותר מכול על חומרת המעשה והבעיה.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שוויתור על שטח ריבוני מחייב על פי חוק יסוד את הבאת הוויתור לדיון ציבורי בכנסת ואת אישורו ברוב של 80 ח”כים, או את אישורו במשאל עם. החתימה החפוזה על ההסכם במחשכים מבלי לאפשר דיון ציבורי לא רק שאינה מוסרית – היא גם אינה חוקית.

אז על מה המהומה בעצם? אם זה באמת לא חוקי, זה לא יקרה.

הלוואי שזה היה כל כך פשוט. רק בישיבת הקבינט בשבוע שעבר המליצה היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה שאת פרטי ההסכם יש לאשר בכנסת, כפי שמחייב החוק. ראש הממשלה סירב לכך.

ולעצם הטענה שיש בכירים במערכת ביטחון שמצדדים בהסכם?

אני לא נכנס כאן לשאלות של פוליטיקה וביטחון, כי הביטחוניסטים אינה תנועה פוליטית. מעניין אותנו אך ורק ביטחון ישראל. עכשיו, כשההסכם ופרטיו נחשפו לציבור, כל אחד יכול לראות את הכניעה, הוויתורים והבעיות הרבות הנוספות בהסכם.

ומה לגבי הטענה שיש דחיפות לחתום על ההסכם?

אין כל בהילות מצד ישראל לחתום על ההסכם הזה. בכל זאת מתעקשת ממשלת המעבר – שאיננה זוכה לרוב הדרוש בכנסת ובציבור – להעבירו בחופזה ימים ספורים לפני הכרעת הבוחר הישראלי בקלפי. אז תגיד לי אתה, איפה הדמוקרטיה והשקיפות, אותם סטנדרטים שראש הממשלה דורש מאחרים? אי אפשר לנופף בדמוקרטיה רק כשנוח.

לא הסכם גז, אלא הסכם פרוטקשן מול ארגון רצחני

איך אתה מסביר את הפער בין ההכרזה “הסכם היסטורי” של יאיר לפיד לבין האמירה שלכם שמדובר ב-100% של כניעה לארגון טרור?

פשוט מאוד: להביא הסכם זה לא האתגר. גם צ’מברליין הביא הסכם עם היטלר בוועידת מינכן, וגם הסכמי אוסלו נחתמו. המבחן האמיתי הוא לא עצם הבאת ההסכם, אלא עומק הוויתורים וההשלכות הביטחוניות והכלכליות שיהיו בעתיד כתוצאה מההסכם.

כתבת בטוויטר שאתה לא יכול לישון בלילה בגלל ההסכם הזה, שהוא לא נותן לך מנוח. עד כדי כך?

ממש ככה. חתימה על הסכם חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, הסכם שיביא לשחיקת ההרתעה מול אויב שנמצא קילומטרים בודדים מקריית שמונה, הסכם שרק יפתח את התיאבון לארגון רצחני שמעוניין בכמה שיותר אזרחים ישראלים הרוגים – זה בהחלט מדיר שינה מעיניי.

מה בעצם נכון לעשות עכשיו?

תנועת הביטחוניסטים, המונה למעלה מ-6,000 חברים, בהם בכירים, מפקדים ולוחמים מכלל זרועות הביטחון, קוראת לכל אזרחי ישראל לחתום על עצומה המתנגדת לכניעתה של מדינת ישראל לסחיטה, מתנגדת לשחיקת ההרתעה, מתנגדת למכירת נכסים לאומיים ומתנגדת לביצוע מהלכים מסוכנים ומרחיקי לכת ללא לגיטימציה ציבורית ומשפטית. נוסף על כך, אנחנו נמצאים בקשר רציף עם הדרגים הגבוהים ומקבלי ההחלטות בישראל במטרה לנסות להניא את החתימה על ההסכם המסוכן הזה. חתימה על העצומה היא מעשה שיכול לסייע רבות לבלימת החתימה על ההסכם.