מבט על הקהל שהגיע לוועידת הביטחון השנייה של ישראל מגלה שחל שינוי בולט בנוף האנושי מאז הוועידה הקודמת, שהתרחשה רק שבעה חודשים קודם לכן. הפעם, בלטו לובשי המדים המאובקים שהגיעו לוועידה תוך כדי מלחמת “חרבות ברזל”. כזו היא המציאות הביטחונית בישראל מאז השבעה באוקטובר 2023.
ועידת הביטחון של ישראל התקיימה ביום חמישי האחרון (25.1.24) באשקלון, ביוזמת תנועת הביטחוניסטים, ובשיתוף המכון הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (JCPA) ושודרה בשידור ישיר באתר .Ynet
בוועידה השתתפו, בין היתר, בכירים במערכת הביטחונית והמדינית, אנשי צבא פעילים, אנשי תקשורת, מומחים עולמיים, ראשי רשויות ומועצות ונציגים של משפחות החטופים והלוחמים. ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בוועידה מרחוק והבהיר: אין תחליף לניצחון מוחלט. בנאומו הוא גם פנה אל תנועת הביטחוניסטים ואמר: “התמיכה שלכם היא נדבך חשוב בהשגת היעדים הלאומיים שלנו”.
אין נקודת סיום: מבט מפוכח על המלחמה והמציאות הביטחונית בישראל
בפתח הוועידה התבקש הקהל לעמוד דקת דומייה לזכר רבבות הנרצחים והנופלים באירועי השבעה באוקטובר ובמלחמת “חרבות ברזל”, זאת לאחר שסופר סיפורו האישי של צביקה לביא ז”ל, שבעצם מספר את הנחישות הישראלית כולה. לאחר מכן עלה לבמה תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, יו”ר ומייסד תנועת הביטחוניסטים. אביבי סיפר כי כבר לפני שנתיים, בכירי התנועה התריעו בפני גורמים ביטחוניים ומדיניים על כך שמדינת ישראל מתקרבת למלחמה והגישו להם הערכת מצב אסטרטגית שכך הם פני הדברים. “הבנו שיש לנו שתי אפשרויות – או ששת הימים או יום כיפור”, אמר אביבי. “אמרנו לממשלת ישראל שצריך לעצור הכול, להתאחד, להכין את צה”ל. לצערי, מצאנו את עצמנו בשבעה באוקטובר באותה מציאות שממנה כל כך חששנו”. אביבי הדגיש כי אף על פי שישראל נפלה למתקפת פתע איומה, הוא אופטימי לגבי יכולתה של המדינה לצמוח מתוך המשבר. “עכשיו כולנו מבינים באיזו מציאות אנחנו חיים, ורואים שצריך להבטיח את ביטחון ישראל לדורות”, הוא אמר, וציין: “ההחלטות שיתקבלו בשנה הקרובה ישפיעו במשך מאה השנים הבאות”. את נאומו חתם אביבי בהצהרה ברורה: “אני יכול לומר לכם במאה אחוז – אנחנו ננצח ונכריע את האויבים שלנו, ולאחר הניצחון נכונה לעם ישראל תקופת זהב חדשה”.
אלוף (מיל’) גרשון הכהן, ממייסדי תנועת הביטחוניסטים, נשא גם הוא דברים. לטענתו, השיח על “היום שאחרי” משקף נקודת מבט אירופית-אמריקאית, שמאמינה שמלחמות יכולות להסתיים. “אנחנו נמצאים מול עולם אסלאמי שחושב אחרת”, הוא הסביר. “חמאס שואף לכפות על ישראל מצב מלחמה כרוני. למלחמה שלנו אין נקודת סיום”. הכהן התייחס גם לרעיון של הקמת מדינה פלסטינית עם רשות פלסטינית חדשה. “רוב הציבור לא יודע במה מדובר”, הוא אמר. “המדינה הפלסטינית שעליה מדבר ממשל ביידן, ולצערי גם חלק מהישראלים, היא אסון”. לדבריו, מאז הסכמי אוסלו שנחתמו בראשית שנות ה-90, מדינת ישראל נמצאת בתהליך של נסיגות, וכעת עלינו להילחם על המעט שנותר לנו.
להיפרד מקטאר ואונר”א: ריאיון עם שר האוצר סמוטריץ‘
עם סיומם של נאומי הפתיחה, נערך ריאיון עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, בהובלתו של העיתונאי עופר חדד מחדשות 12. בריאיון טען סמוטריץ’ כי המשך הלחימה לא פוגע במאמצים לשחרור החטופים, אלא להפך. לדבריו, רק דרך מיטוט שלטון חמאס נצליח למקסם את הסיכוי להשבת החטופים.
סמוטריץ’ התייחס רבות גם למעורבות של קטאר במלחמה. לטענתו, לקטאר יש אינטרס לשמר את חמאס, והיא עושה הכול כדי לעכב את המאמצים של ישראל להשיב את החטופים. “עמדתי היא שלא נכון להשתמש בקטאר כלל. גם לא כמתווך”, הוא אמר. “קטאר היא הגורם המכשיל ביותר, שמונע את החזרת החטופים ואת סיום המלחמה”. עוד הדגיש שר האוצר כי החטופים לא משמשים רק תעודת ביטוח לשרידותו האישית של סינוואר ולשרידותו של ארגון חמאס, אלא תעודת ביטוח להחרבת ישראל. “סינוואר רוצה להשמיד את מדינת ישראל, והוא מבין שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות פירוק החברה הישראלית”, טען סמוטריץ’. “המשימה הלאומית שלנו היא להוכיח לסינוואר ולנסראללה שהחברה הישראלית מלוכדת”.
שר האוצר התייחס גם לסיוע ההומניטרי המועבר לרצועת עזה. לדבריו, הסיוע הזה הכרחי, אך מנוהל באופן שגוי, שפוגע ביכולתה של מדינת ישראל להשיג את מטרות המלחמה. “לא יכול להיות שאת הסיוע הזה מנהל אונר”א כי אונר”א שווה חמאס”, הוא הבהיר. “הסיוע צריך להינתן למקומות הנכונים ובדרך הנכונה”. בסיום דבריו ציין סמוטריץ’ כי העיסוק בפוליטיקה בימים אלה הוא אסון, כיוון שכעת צריך להתמקד בדבר אחד בלבד: ניצחון. “אנחנו באחד הרגעים הקריטיים ביותר בתולדות העם היהודי”, הוא אמר. “דורות שלמים תלויים בהחלטות שיתקבלו עכשיו”.
האויבים שלנו מסתכלים: ההשלכות של הפעילות בעזה וההתמודדות עם החזית הצפונית
ועידת הביטחון כללה חמישה פאנלים. הפאנל הראשון, “ממשבר להכרעה”, עסק בשאלה הגדולה: כיצד מנצחים את הטרור?
“לפני שעונים על השאלה איך מנצחים את הטרור, צריך לבדוק איך לא מנצחים את הטרור”, אמר אלוף (מיל’) יפתח רון טל, לשעבר מפקד זרוע היבשה. לדבריו, הנסיגות שבהן בחרה מדינת ישראל בהתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה הן שאפשרו לארגוני הטרור סביבנו לגדול ולהתעצם. “כשלגוף שהאידיאולוגיה שלו היא להשמיד את ישראל יש את היכולת לעשות זאת – הוא ישתמש בה”. לדברי רון טל, מטרות המלחמה מוצדקות וברורות, ובכללן: הכרעת חמאס, השבת החטופים, והחזרת הביטחון לתושבי העוטף באמצעות עיצוב מחדש של עזה.
תא”ל (מיל’) אורן סולומון, בכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה, הוסיף שאנחנו נמצאים בנקודה קריטית במערכה. “האויבים שלנו מסתכלים”, הוא אמר, והדגיש: “אסור להראות להם שפעילות טרור נגד מדינת ישראל מובילה לנסיגות ולביטויי חולשה”.
המשתתפים בפאנל דנו גם בחזית הצפונית המתחממת. “חיזבאללה לא עומד בפני עצמו, הוא זרוע של האיראנים”, הבהיר סא”ל (מיל’) ירון בוסקילה, מזכ”ל תנועת הביטחוניסטים. “אני מקווה שהשלב הבא הוא להיות אלה שיוזמים ומפתיעים בצפון. אסור לתת לחיזבאללה להפתיע אותנו כי היכולות שלו הרבה יותר משמעותיות מהיכולות של חמאס”.
לצעוד ביחד: המאבק המשותף על זהותו של המזרח התיכון
הפאנל השני נשא את השם “הדור שאחרי”, והתמקד בעתידה של רצועת עזה. חברת הכנסת לשעבר רות וסרמן לנדה טענה שחשוב להתייחס להסתה המסיבית שמתרחשת במערכת החינוך הפורמלית והבלתי בפורמלית ברצועה, אשר מחנכת עוד ועוד דורות לשנאת ישראל. “לצד המרכיב הצבאי, האינטרס הישראלי הוא להנדס מציאות שבה כל מערכת העברת המסרים ברצועת עזה משתנה מקצה לקצה”, היא אמרה. “אנחנו מוכרחים להציב תנאי ברור שכל מערכת החינוך תשתנה. זה כבר נעשה באיחוד האמירויות, וזה בר-השגה”.
עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר, מנהלת ארגון “שורת הדין”, התייחסה לסוגיית הכספים ברצועה. “כל ארגון טרור שמושמד ממשיך להתקיים כרעיון”, היא הדגישה. “אם לא נחסום לחמאס את צינור הכסף, אנחנו נחיה אותו מחדש. מדינת ישראל חכמה ויצירתית מספיק בשביל להילחם במקורות המימון של ארגוני הטרור”.
הפאנל השלישי בוועידת הביטחון עסק במערכה הרב-חזיתית עם הציר האיראני, ובו שרטטו המשתתפים מבט רחב על זירת המלחמה ועל תפקידן של איראן, סין ורוסיה במערכה. “איראן מנסה לעצב את המציאות במזרח התיכון ולשנות את המפה הגלובלית”, פסק תא”ל (מיל’) יוסי קופרווסר, מנהל מחלקת המחקר בתנועת הביטחוניסטים. “עלינו לצעוד יחד למאבק על זהותו של המזרח התיכון. אם נהסס בשאלת הכרעת החמאס, ונאמר שזה לא אפשרי, האתגר שיעמוד בפנינו יהיה כפול ומכופל”.
סא”ל (מיל’) מיכאל סגל, חוקר בכיר ב-JCPA, הוסיף כי מדינת ישראל צריכה לנהל מערכת תעמולה בקרב העם האיראני כדי לעורר התנגדות מצד התושבים. “הכסף האיראני שנשפך על ארגוני טרור יכול לעזור לתושבי איראן”, הסביר, “וישראל צריכה להציף את הבעיות האלה מול האיראנים עצמם”.
לא עדר כבשים: הזווית של תושבי אזורי הלחימה
ועידת הביטחון נתנה מקום של כבוד גם לראשי הרשויות והמועצות באזורי הלחימה בדרום ובצפון. בפאנל הרביעי השתתפו שלושה ראשי מועצות של יישוביי העוטף, וראש עיריית קריית שמונה. הארבעה תיארו את הקשיים שעימם מתמודדים התושבים המפונים, ודנו בתנאים שיאפשרו את חזרתם הבטוחה הביתה.
למרות האתגרים הרבים שעימם מתמודדים התושבים שנעקרו מחייהם, כל ארבעת ראשי הרשויות הסכימו כי התושבים לא יחזרו לבתיהם לפני שיושג ביטחון אמיתי ולפני שהיישובים ימוגנו כדרוש. “אנחנו לא עדר כבשים שאפשר להוציא ולהכניס”, אמר אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה. “אנחנו מוכנים לגלות אורך רוח, אבל לא נחזור בשביל שבעוד שנתיים יוציאו אותנו שוב. לא ניתן שיעשו מאיתנו צחוק”.
“אם אנחנו לא נתמיד במלחמה ונביס את חמאס, זה אומר שמדינת ישראל כורעת ברך מול מפלצות”, טען אלון דוידי, ראש עיריית שדרות. “תמונת הניצחון היחידה למלחמה הזאת היא של חמאס מושמד”. גם תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, הסכים עם הדברים: “אנחנו חייבים למוטט את חמאס באמת, לא בסיסמאות. אם לא נגמור את המחבלים, הם יגמרו אותנו”.
הפאנל החמישי והאחרון עסק בחשיבותו של החוסן הלאומי. הפאנל הזה הורכב מדוברים מגוונים שהגיעו מכל קשת החברה, בהם צבי מור, אביו של החטוף איתן מור; יעל שביט מ”מקור ראשון”; וישי גרין, יזם הייטק ואיש שמאל. למרות העמדות השונות שהוצגו בפאנל, כל המשתתפים הסכימו שיש לשאוף לאחדות בעם.
“אם אנחנו ראויים למות יחד, אנחנו גם ראויים לחיות יחד”, טען אביב חיים עזרא, מילואימניק פעיל ומייסד תנועת “תקומה”, והוסיף: “לכידות ואחדות זו הדרך, הכרעה וניצחון זו המטרה. יש לנו אחריות לאומית לנצח. זה הדבר הראוי ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען כל מי שנפל ונרצח”.
ורדית קרוגר, מארגון אימהות הלוחמים, הוסיפה שהשיח הציבורי צריך לעסוק בשאלות של זהות והיסטוריה. “אי אפשר ללכת עד לניצחון אם אנחנו לא מבינים וזוכרים מי אנחנו ולמה אנחנו פה”, היא אמרה. “אלה השאלות הבסיסיות ביותר, ועליהן צריך לענות”.
עד לניצחון: תפקידנו להמשיך, למען הנופלים
בין הפאנלים השונים עלו לבמה דוברים נוספים. סא”ל (מיל’) שוש רבן, לשעבר רע”ן זרוע היבשה, הדגישה כי התרחיש הרב-חזיתי הוא לא אפוקליפטי אלא ממשי, וכי הצבא צריך להיערך בהתאם. היא העלתה את האפשרות להאריך מחדש את גיל הפטור למשרתי המילואים, להחזיר את שירות החובה לשלוש שנים מלאות, ולקלוט את החברה החרדית לצבא באופן ראוי. כמו כן היא ציינה את עבודת הקודש שעושות הנשים בכל החזיתות. “כשמדובר בתפיסת ביטחון, בציונות, ברוח, בחזון – אין באמת הבדל בין גברים לנשים”, היא אמרה. “אני מאמינה גדולה בכוחן של הנשים וביכולותיהן”.
גם איריס חיים, אימו של החטוף יותם חיים ז”ל, לקחה חלק בוועידה, וריגשה את כל יושבי האולם. “הלב שלי לא שבוי בעזה”, היא הבהירה. “חמאס חטף לי את הבן, אני לא מוכנה שהוא יחטוף לי גם את הלב”. לאחר מכן סיפרה שקשה לה עם המילה “נפל”. “החיילים לא נופלים”, היא אמרה. “הם מרימים את כולנו”. סא”ל (מיל’) מעוז שוורץ, שנמצא בימים אלה בשטח הלחימה, ביקש להעביר מסר דומה: “החללים סוללים עבורנו דרך”, הוא הדגיש, והוסיף: “אנחנו השליחים שלהם, ותפקידנו להמשיך עד לניצחון”.
בסיום הכנס התבקש הקהל לעמוד שוב, אבל הפעם לא לדקת דומייה אלא לשירת התקווה. באווירה המיוחדת שנוצרה באולם בתום כל הנאומים, היה נדמה שמילותיו המוכרות של נפתלי הרץ אימבר מקבלות משנה תוקף: עוד לא אבדה תקוותנו.
