אם פניו של סא”ל (במיל’) יהונתן קונריקוס מוכרות לכם, כנראה צפיתם גם אתם בשידור הראשון של דובר צה”ל מבית החולים שיפא במהלך מלחמת חרבות ברזל. קונריקוס אומנם פרש מצה”ל ב-2021, אבל מייד בליל ה-7 באוקטובר הוא התייצב למילואים – עוד לפני שגויס – ובמשך קרוב לשלושה חודשים החליף את הדובר הנוכחי, חייל סדיר, במשמרות הלילה, כדי לאפשר לו לישון. אלא ששעות הלילה בישראל הן שעות השיא בארה”ב, וכך יצא שהוא עשה מדי לילה סדרה של ראיונות עם כלי תקשורת כמוBBC, CNN, Sky News, NBC, ABC News ועוד, והתמודד עם שלל התקפות ואירועי פייק, כמו זה שבו ישראל הואשמה בלילה שלפני ביקור ביידן בתקיפת בית חולים בצפון הרצועה, והייתה צריכה להוכיח שזאת הייתה רקטה של הג’יהאד האסלאמי.
אחרי שלושה חודשי שירות מילואים כדובר צה”ל לתקשורת הבינלאומית, מדבר חבר תנועת הביטחוניסטים, סא”ל (במיל‘) יהונתן קונריקוס, על האתגרים והסכנות המשפיעים על הלגיטימציה הבינלאומית של פעולות ישראל במלחמותיה ועל מה שנדרש לעשות בעניין.
“להפנות משאבים מודיעיניים לאיסוף של עובדות מהשטח“
נתוני הפתיחה של ישראל בזירה התקשורתית וברשתות החברתיות בעייתיים, וזאת בלשון המעטה. “ישראל ניצבת בפני מגרש משחקים מוטה נגדה. מבחינה כמותית, יש הרבה יותר ‘תומכים טבעיים’ בנרטיב הפלסטיני – ערבים, ממוצא ערבי או אסלאמי וכו’ – מאשר ‘תומכים טבעיים’ בנרטיב הישראלי. על זה צריך להוסיף שככלל ישראל נתפסת כחזקה והפלסטינים כחלשים, והאמפתיה העולמית באופן טבעי הולכת לחלשים בעימות. לא משנה שאנחנו הצודקים, הנטייה היא להזדהות עם הצד החלש“.
על נתוני הפתיחה החלשים צריך להוסיף את הכוחות החזקים שפועלים כיום בזירה האנטי-ישראלית. “יש מערכת מורכבת ומסועפת של פעילות דה-לגיטימציה נגד המדינה ונגד עצם הנוכחות שלנו במזרח התיכון, המתודלקת וממומנת בין השאר על ידי איראן, הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור עצמם, כמו חמאס וחזבאללה. המערכה הזאת מתנהלת בתקשורת, בפורומים משפטיים, כמו בהאג, וגם סביב פרלמנטים וקונגרסים. אם פעם האויבים שלנו ניסו להשמיד אותנו באמצעים צבאיים – לפני קום המדינה, ואז ב-48′, ב-67′, ב-73′ – בעשורים האחרונים הם עברו לטרור ולגרילה, לצד לוחמה משפטית ובידוד כלכלי ותרבותי דרך פעילות BDS ודומיו. זה מגרש המשחקים שאני נמצא בו”.
ממה שחווית, צה”ל מצליח להתמודד עם האתגרים האלה?
“במלחמה הזאת אני רואה שיפור ניכר של האופן שבו פעלה ישראל בתקשורת הבינלאומית, בטח בהשוואה להתנהלות במבצע ‘שומר החומות’ ב-2021, שהייתה מתחת לכל ביקורת. זאת, קודם כול בשל המודעות לחשיבות המערכה התקשורתית מצד בכירים – מהרמטכ”ל וראש אמ”ן ועד לאנשי דובר צה”ל עצמם“.
במה שונה התייחסות צה”ל לנושא התקשורתי?
“ההבנה שיש צורך להפנות משאבים מודיעיניים לאיסוף ולתיעוד של עובדות מהשטח, הקלטות, חקירות שבויים וכדומה. דובר צה”ל תא”ל דניאל הגרי עוסק בזה באופן אישי. בעבר דובר צה”ל היה נותן לכתבים הישראלים קדימות בגישה לחומרים – ושהשאר יסתדרו. במערכה הזאת, בפעם הראשונה, אני רואה באופן עקבי ושיטתי תעדוף של התקשורת הבינלאומית על מנת שהיא תסקר את מה שחשוב להראות לציבור בעולם. זה לא בא על חשבון הקהל בארץ, אבל אם חשפנו מנהרה מתחת לשיפא, גורמי התקשורת הראשונים שהכנסנו היו BBC וFox News-.
מקום לשיפור: עוד נשים כדוברות וטיפול אסטרטגי בטיקטוק
בית החולים שיפא היה עבור צה”ל עקרוני בהקשר זה, בשל הצורך להוכיח לכלי התקשורת בעולם שחמאס משתמש בבתי חולים, וספציפית בשיפא, לצרכים צבאיים, בניגוד לדין הבינלאומי. לכן, אחרי שכוחות צה“ל כבשו את המקום וטיהרו אותו, קונריקוס הכניס את התקשורת הבינלאומית אל בית החולים והראה לכתבים את מה שמצאו שם, ליד מכשירי ה-MRI: נשקים, אמל”ח, מחשבים, טלפונים, חומרי הדרכה ועוד.
אבל ההוכחות המרשימות יותר היו רק אחר כך, כשנחשף המתחם התת קרקעי.
“קודם כול הבאנו לשם כתבים כדי שיראו בעצמם ובאופן מיידי את הנוכחות הצבאית המובהקת של חמאס. אחר כך, כשכוחותינו חשפו את המנהרה והמתחם התת קרקעי מתחת לבית החולים, יכולנו גם לגבות בסרטוני וידיאו את הטענה שלנו שחמאס, בניגוד לטענותיו, עושה שימוש צבאי נרחב בבית החולים. אף אחד לא עושה לנו הנחות, הסטנדרטים כלפי ישראל הם כמעט בלתי אפשריים, והמאבק הוא סיזיפי ומתמשך. אין לזה סוף, ואנחנו חייבים להיות חזקים ויצירתיים ולהשקיע משאבים גדולים בווידיאו ובעדויות חותכות“.
איפה הנוכחות התקשורתית של ישראל צריכה להשתפר?
“אני חושב שיש היום הרבה דוברים ודוברות רהוטים, אבל הייתי שמח אם עוד נשים היו מדברות בשם צה“ל. נוסף על כך, אני חושב שאנחנו ניצבים מול אתגר במדיות החברתיות, במיוחד טיקטוק. ראיתי מספרים וניתוחים, ויש ברשת הזאת עדיפות מספרית בלתי ניתנת לגישור לתוכן אנטי-ישראלי, והאלגוריתם כנראה מתעדף את התוכן הזה על פני תוכן אחר. צריך להתייחס לזה בצורה אסטרטגית, להבין איך האלגוריתמים עובדים, ולפעול בזירה הזאת נכון כדי שהיא תהיה פחות נתונה לאנטישמיות, פייק ותעמולה נגד ישראל“.
“חייבים לחשוף התבטאויות של מרצים בקמפוסים בחו”ל”
מעבר לכוחות החיצוניים שמקשים על הדוברות, מזכיר קונריקוס את הנזק שגורמים פוליטיקאים ואישים נוספים למאמץ ההסברתי והמשפטי – מה שבא לידי ביטוי בימים אלה במיוחד על רקע הדיון בבית הדין בהאג. “יש חוסר משמעת והתנהלות בלתי אחראית של שרים ופוליטיקאים שמרשים לעצמם לומר דברים לצרכים פוליטיים ולצורכי האדרה עצמית, והם מקבלים הרבה תשומת לב שלילית בעולם ומשפיעים לרעה על היכולת שלנו לדברר את עצמנו. אני חושב שצריכה להיות התייחסות מחמירה יותר להתבטאויות כאלה“.
איך ישראל יכולה להתמודד עם האקלים האנטי-ישראלי בקמפוסים בארה”ב ובאירופה?
“זאת לא בעיה שנוצרה עכשיו, אנחנו רואים את התהליך הזה מתפתח במשך שנים, ואני חושב שמדינת ישראל לא הפנתה לעניין הזה את הקשב והמשאבים הדרושים ואפשרה לארגונים אנטי–ישראליים להתבסס באין מפריע בקמפוסים של האוניברסיטאות החשובות ביותר באירופה ובארצות הברית. אלה מוסדות הלימוד שמהם יוצאים האנשים שיעצבו את המדיניות של הדור הבא, ומה שמלמדים שם הוא, בלשון המעטה, בעייתי מבחינת ישראל. כך, אנחנו מגיעים למצב שבשימוע בפני הקונגרס של שלוש הנשיאות של האוניברסיטאות החשובות בארצות הברית, רואים אנטישמיות ממוסדת“.
ישראל בכלל מסוגלת להתמודד עם זה? אלה מגמות תרבותיות רחבות.
“לא את הכול ישראל יכולה למנוע, יש פה הלכי רוח עמוקים, אבל אנחנו צריכים להיות בשיח מול האוניברסיטאות, לבדוק את תוכניות הלימוד, לחשוף התבטאויות של מרצים, כולל אנטישמיות ותמיכה בטרור, ולדרוש מהם לקבל על עצמם אחריות לדברים. אם מרצה או תלמיד מתבטאים בצורה אנטישמית, הם צריכים לשאת בהשלכות. אפשר גם להסתייע בארגונים אזרחיים ובתורמים שרבים מהם יהודים, ולהסביר להם לאן הכסף שלהם הולך. יש שיח פנימי סביב זה בארצות הברית, אבל ישראל צריכה לחשוף את זה ולשלוח דוברים לתוך הקמפוסים האלה“.
החשיבות של “מודיעין לטובת דוברות”
מהו הקו העיקרי שמנחה אותך בהופעות התקשורתיות שלך?
“בתור דובר רשמי של צבא, הנכס היסודי הוא אמינות. הדיווחים חייבים להיות נכונים ועקביים. מעבר לזה, מצפים ממקור מידע צבאי למסור עובדות, מספרים ונתונים – וכולם חייבים להיות בדוקים ומדויקים. כמו בכל גוף דוברות, יש מתח בין מהירות התגובה לבין הדיוק. אם נוציא מידע מהר והוא לא יהיה מדויק, נגרום נזק. עיקרון נוסף הוא מה שקוראים באנגלית .’show, don’t tell’ – החומרים הכי יעילים הם חומרי וידיאו, תצלומי אוויר, הקלטות וכו’, חומרים מוחשיים שקשה להתווכח איתם. אם אני מראה סרטון שבו רואים ירי מתוך מתחם של אונר“א – אין מה להשוות את זה לדובר שעומד וטוען שחמאס ירה מתוך מתחם של אונר”א. זה נקרא ‘מודיעין לטובת דוברות‘”.
אילו עוד דברים חשובים צריכים לדעת כשמדבררים את ישראל בחו”ל?
“חייבים להבין את התרבות והאמונות של האנשים שאתה מנסה להעביר להם מסרים. למשל, אם אני מתראיין בזמן חג ההודיה האמריקאי בלי להתייחס לזה, אני אפספס. בריאיון שעשיתי בבוקר חג ההודיה אמרתי למגישה, ‘היום משפחות אמריקאיות מתכנסות יחד בבתים לחגוג, בעוד משפחות ישראליות מפורקות, מפונות מבתיהן, ויש לנו 200 חטופים. זאת המציאות שלנו‘. זה מתחבר לקהל“.
האם אפשר בכלל להשפיע על דעת הקהל העולמית באמצעות הסברים רציונליים, או שאלה תהליכים עמוקים יותר, רגשיים בעיקר?
“נכון שהדבר שמשפיע בצורה היעילה ביותר על אנשים זה הרגש, הסיפורים האנושיים שמאחורי העובדות, שיכולים לעורר הזדהות גם אצל מי שלא בהכרח מתמצאים בפרטים; אבל התפקיד של המדינה הוא קודם כול לספק את העובדות על הנפגעים, החטופים והמצב בשטח שעומדים בבסיס הסיפורים האלה. למשל, משרד החוץ קיבל החלטה בתחילת הדרך לפרסם בחשבונות הרשמיים תמונות קשות של נפגעים ישראלים, משהו שפחות נעשה עד עכשיו, כדי להראות את הפגיעה באזרחים. גם את ההאשמות המופרכות של דרום אפריקה נגד ישראל, שהן שקר אחד גדול, אפשר לנצל כדי להציג את העמדה שלנו. אלה טענות אבסורדיות שקל להפריך אותן, ולהסביר מה ישראל עושה כדי להגן על חיי התושבים בעזה“.
מה יכול לעשות כל ישראלי כדי לסייע בהסברה?
“הדבר הבסיסי ביותר הוא להדהד ברשתות החברתיות את התכנים שמציגים את העמדות הישראליות. ראיתם סרטון של דובר צה”ל, של תנועת הביטחוניסטים או של אחד מהדוברים האחרים של ישראל? סמנו לייק, שתפו, הגיבו – כך תסמנו לאלגוריתמים שזהו תוכן בעל ערך, ותסייעו בהפצתו“.
