אחת הטענות הרווחת ביותר בדיווחי החדשות, בסרטונים ויראליים ואפילו בהצהרות הרשמיות של מנהיגי עולם ודמויות ציבוריות היא שרצועת עזה הינה המקום בעל צפיפות האוכלוסין הגבוהה בעולם, או לכל הפחות אחד המקומות הצפופים בעולם. החלטנו לבדוק את הטענה הזו.  

השורה התחתונה? לא נכון.  

טענה זו לא תהיה הראשונה, או הנפוצה ביותר מבין טענות הכזב המופצות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ואולם לשם הדיוק, יש להבין גם את הטיעונים המעצבים את השיח סביבה. בעוד רצועת עזה היא ללא ספק אזור המאוכלס בצפיפות, הרי שהיא אפילו לא נמנית בין מאה האזורים או הערים הצפופות בעולם.

צפיפות אוכלוסין נמדדת על פי יחס האוכלוסייה ליחידת שטח נתונה; ברצועת עזה כולה מתגוררים כשני מיליון תושבים, באזור המשתרע על פני 365 קילומטר רבוע. חישוב מהיר מראה כי שיעור צפיפות האוכלוסין ברצועת עזה הינו 5,479 נפש לקמ”ר שיעור השווה בערך לזה של עיר הבירה לונדון. האם לונדון מוצגת כאחד המקומות הצפופים בעולם? 

אם נתמקד בבחינת הנוף העירוני של עזה, אפשר בהחלט לראות ערים ושכונות המאוכלסות בצפיפות, אך לא בשיעור חריג ביחס לנוף הטיפוסי למאה ה-21, המתאפיין באזורי מטרופולין דחוסים הנפרשים על גבי קילומטרים רבים ובהם גורדי שחקים וכבישים עמוסים. ערים כמו עזה, חאן יונס ובית להיא אכן מיושבות בצפיפות, אך הן גם שוכנות בסמיכות לשטחים חקלאיים רחבי ידיים ולאזורי חוף.

וכעת לנתונים עצמם: על פי הלמ”ס הפלסטיני, המחמיר בדרך כלל בספירת האוכלוסייה, בשנת 2017 מנתה העיר עזה כ-590,481 תושבים, המתגוררים על פני 45 קמ”ר, קרי, צפיפות האוכלוסין בעזה עמדה בשנה זו על 13,121 לקמ”ררמת צפיפות שגרתית לחלוטין ודומה לזו של ערים ראשיות ברחבי העולם כדוגמת בואנוס איירס, שבה עומדת הצפיפות על 15,372 איש לקילומטר רבוע. האם בואנוס איירס מהדהדת בתקשורת כאזור שבו מתחולל משבר הומניטרי? 

בחאן יונס, העיר השנייה בגודלה ברצועה, התגוררו ב-2017 205,125 תושבים בשטח של 54.56 קמ”ר, מה שמקנה לה צפיפות אוכלוסין של 3,759 לקילומטר רבוע – נתון שאינו מקרב אותה אפילו לדירוג 100 הערים הצפופות בעולם. 

נשווה זאת לערים צפופות באופן חריג, כמו מנילה בפיליפינים, שבה יש שיעור מסחרר של 43,064 תושבים על כל קילומטר רבוע, או דאקה בבנגלדש, שם מתגוררים בממוצע 29,069 בני אדם על כל קילומטר רבוע. ערים אלו הינן ערי מטרופולין עצומות ממדים שרחובותיהם גדושים בני אדם ועומס תחבורתי עצום, והן מתמודדות עם בעיות הומניטריות קשות, כגון היעדר שירותי בריאות מספקים לכל תושביהן. ואולם, מעולם לא התקבלה החלטה במועצת הביטחון של האו”ם או בעצרת הכללית של האו”ם המתייחסת לתושבי ערים אלו כמי שנמצאים על סף אסון הומניטרי, או אפילו כערים הצפופות בעולם – והן אכן כאלה ללא ספק. 

אפילו פריז, בירת צרפת, צפופה פי ארבעה יותר מעזה. כך גם מומביי שבהודו או העיר הובוקן בניו ג’רזי שבארצות הברית. בבוגוטה, בירת קולומביה, שיעור הצפיפות גדול פי חמישה מזה של עזה. שלא לדבר על צפיפות האוכלוסין במנהטן, העומדת על שיעור אסטרונומי של 28,154 נפש לקילומטר רבוע – ומותירה את עזה הרחק מאחור. 

יתרה מזאת, אפילו עשר הערים הגדולות בישראל מתאפיינות בצפיפות אוכלוסין גבוהה בהרבה מהקיים בעזה: בני ברק כורעת תחת צפיפות של למעלה מ-26,368 נפש לקילומטר רבוע, מה שמציב אותה כעיר החמישית הצפופה בעולם; לבת ים יש צפיפות אוכלוסין של 15,000 נפש לקמ”ר; וצפיפות האוכלוסין של תל אביב עומדת על למעלה מ-8,500 נפש לקמ”ר. 

יש לזכור שהלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה לא ידועה במחויבותה לדיוק ובנאמנות לאמת, ולא פעם הוכח כי נתוניה מסולפים. הלשכה מנפחת בכוונה תחילה את מספרי התושבים בדוחותיה כאמצעי להפעלת לחץ על ישראל לאמץ את נרטיב ה”שד הדמוגרפי”, שלפיו צפיפות היתר של האוכלוסייה הפלסטינית מחייבת את ישראל לקבל עליה ויתורים ביטחוניים. בריאיון לניו יורק טיימס ב-1997, ראש הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, חסאן אבו ליבדה, כינה את המפקדאינתיפאדה אזרחית”. 

לסיכום, אין עוררין על כך שרצועת עזה הינה אזור המאוכלס בצפיפות, אולם היא בקושי עומדת בהגדרה של מטרופולין אורבני צפוף מן השורה. המידע המוטעה המופץ לכל עבר בנוגע לסכסוך איננו תופעה חריגה בשיח הציבורי בעולם, שמזדרז כרגיל להטיל אשמה על ישראל כאשר היא מתמודדת עם ארגוני טרור רצחניים השואפים להשמידה או כאשר היא יוצאת למבצעי לוחמה בטרור. יתרה מזאת, בה בעת שחמאס מציב בכוונה תחילה את טיליו ואת התחמושת שלו מתחת למבנים אזרחיים כגון בתי ספר, מסגדים ובתי חולים, כפי שהוכח פעמים רבות, ישראל עוסקת שנים רבות בפיתוח חוד החנית של הטכנולוגיה העולמית על מנת להגן על אזרחיה ועל מנת לפגוע באותם מחבלים באופן כירורגי ולמנוע עד כמה שאפשר נזקים ואבדות בנפש בקרב האוכלוסייה האזרחית בעזה. 

למרות הדיון הציבורי הלוהט, חשוב לדבוק בעובדות. גם כשהן נוגדות את הנרטיב הרצוי.