מבצע “בית וגן” בג’נין מסמן שינוי חיובי בדפוס המחשבה של המנהיגות הפוליטית והצבאית של ישראל. כדי להתמודד ביעילות עם גל הטרור ביהודה ושומרון, ובמיוחד בצפון השומרון, הוחלט שמעתה ואילך יש לאמץ גישות חלופיות.

למרבה הצער, ג’נין חזרה בשנים האחרונות להיות מעוז טרוריסטי ביהודה ושומרון לצד שכם. ישראל ניסתה בעבר להפקיד בידי הרשות הפלסטינית (הרש”פ) את ניהול האזור והשמירה על הסדר, אך כמו בעבר, הרש”פ לא הצליחה להתמודד עם האתגרים שהציבו מולה תושבי מחנה הפליטים של ג’נין. מחדליה של הרשות הפלסטינית, בשילוב ההסתה הנמשכת של החמאס, הג’יהאד האסלאמי והרש”פ עצמה, באמצעות מערכות החינוך והתרבות שלה, כמו גם הדור החדש שגדל בג’נין, אשר לא ידע את מבצע “חומת מגן” ב-2002 ולא התוודע להשלכות האינתיפאדה השנייה – כל אלה תרמו לכך שהעיר הפכה להיות צומת הטרור המרכזי המסוכן ביותר באזור.

חדר מצב ראשי שהוקם בג’נין שימש מרכז תפעולי שממנו תיאמו המחבלים התקפות נגד כוחות צה”ל. המטה שימש נקודת מפגש למחבלים חמושים לפני ואחרי פעולות, מקום לאחסון כלי נשק וחומרי נפץ וצומת תקשורת. נוסף על כך, מחבלים רבים חיפשו מחסה בג’נין והפכו אותה לעיר מקלט. כתוצאה, הפכה העיר לבסיס טרור מבוצר גדוש בנקודות ביקורת, מחסומי דרך ומטעני צד.

במהלך המבצע בן היומיים (3 עד 5 ביולי), נהרגו 12 מחבלים, נעצרו יותר מ-300 חשודים (ביניהם 30 מבוקשים), ונתפסו, הוחרמו או הושמדו כמויות גדולות של חומרי נפץ, כלי נשק ותחמושת. כמו כן, הושמדו מעבדות תת קרקעיות לייצור חומרי נפץ והוחרמו כספים. ואולם, מבצע זה מייצג רק את ההתחלה של שינוי לכיוון הדרוש, והוא לא היה נרחב ומקיף דיו כדי שתהיה לו היכולת להתמודד עם הטרור המפושט בג’נין. הוא תוכנן מלכתחילה כדי לענות על יעדים “צנועים” יותר. אי לכך, בדומה לגישת מבצע “שובר גלים”, המבצע אינו עומד בקריטריונים של “מבצע צבאי מלא”. ההבחנה בין מבצע צבאי לפעילות צבאית באה לידי ביטוי גם במספר הלוחמים המעורבים. למבצע הנוכחי הקצה צה”ל חטיבה לוחמת מרכזית אחת (“עוז”) לעומת חמש אוגדות ואלפי חיילי מילואים שהשתתפו במבצע “חומת מגן”.

הפעילות הצבאית “בית וגן” שונה מהפעילות הצבאית “שובר גלים” במספר היבטים, המסמנים שינוי בנקודת המבט של מקבלי ההחלטות בישראל. ראשית, “בית וגן” נמשך יומיים רצופים ללא הפסקה, בעוד הפעילות ב”שובר גלים” הייתה פעילות יומית נקודתית בלתי מתמשכת. שנית, הפעילות הצבאית בג’נין במסגרת “בית וגן” נכנסה לרבדים עמוקים יותר מאשר הפעילות היומית של “שובר גלים”. שלישית, עוצמת האש והאמצעים שהופעלו בג’נין במהלך “בית וגן” עלו על אלה של “שובר גלים”, שהתמקד בסיכול פעולות טרור בזמן אמיתי ושימש אמצעי לעצירת חשודים בעקבות פעולות טרור.

התפתחות נוספת ראויה לציון במסגרת “בית וגן” באזור ג’נין הייתה השימוש בהתקפות אוויריות באמצעות רחפנים, כטב”מים ומסוקי קרב. שינוי זה ציין אירוע חריג במיוחד שלא נראה מאז ימי האינתיפאדה השנייה והוא מצביע על שינוי משמעותי בדרך שבה קברניטי המדינה תופסים זירת התרחשות זו.

יעדי הפעילות הצבאית “בית וגן”

יעדי הפעילות הצבאית “בית וגן” התמקדו בעיקר בחיזוק חופש הפעולה המבצעי של צה”ל ויכולתו לפעול לסיכול הטרור באזור ג’נין. בשנה וחצי האחרונות נתקל צה”ל בהתנגדות משמעותית ונחושה בכל פעם שניסה לבצע פעילות נגד טרור בג’נין. נוסף על כך הקימו המחבלים מחסומים ונקודות ביקורת, פרשו רשתות על גגות והטמינו מטענים על מנת להגביל את חופש הפעולה של צה”ל.

חשוב לציין שיעדי פעילות זו היו בעיקרם טקטיים ושהממדים האסטרטגיים והפוליטיים שלהם היו מוגבלים. מהיעד המרכזי נגזרו יעדי משנה שכללו פגיעה בתשתיות הטרור, במיוחד מעבדות לייצור חומרי נפץ ורקטות וחסימת כבישים בעזרת מטעני חבלה. מטרה נוספת של הפעילות בג’נין הייתה נטרול מצלמות המעקב שהפעילו ארגוני הטרור בג’נין במטרה לתכנן ולתאם פעולות נגד כוחות צה”ל.

אי לכך, לא היו לפעילות צבאית זו שום כוונה או ממד של הכרעה, והיא שימשה הכנה בסיסית לפעולות צבאיות פוטנציאליות עתידיות. אלה יכולות היו להימשך כשלוחות של פעולות “שובר גלים”, להסלים למבצע גדול יותר בדומה לפעילות “בית וגן”, או להתפתח למבצע צבאי רחב היקף שמזכיר את “חומת מגן”. דובר צה”ל הדגיש את הצורך בפעילות מתמשכת וקבע שהצבא יחזור למחנה הפליטים כאשר המודיעין יצביע על נוכחות פעילים או מבוקשים המתכננים פעולות טרור.

כתוצאה מכך, אחד מיעדי המשנה של הפעילות המבצעית היה למזער את מספר הנפגעים בקרב המחבלים (ולהימנע מפגיעה באזרחים), כנראה מתוך מטרה למנוע הסלמה הן ביהודה ושומרון והן ברצועת עזה ואולי גם באזור הצפון. ישראל רצתה גם לשמור על לגיטימציה בינלאומית לכל אורך הפעילות.

למשל, סרן ד’, מפקד יחידת הכטב”מים שהייתה מעורבת בפעילות הצבאית בג’נין, הסביר שההתקפות מהאוויר לא כוונו בלעדית ליעדים, אלא שימשו בעיקר לצמצום האיומים על כוחות הקרקע. הוא הוסיף וסיפר שבמהלך משימות שבוצעו יחד עם חטיבת הקומנדו, זוהו קבוצות חמושים שהיוו סכנה לכוחות ולכן בוצעו טיסות באוויר כדי להאיץ בהם להתפזר, מה שהם אכן עשו. קצין צה”ל אחר סיפר שהיעד לא היה להשיג מספר גבוה של מחבלים הרוגים, משום שהפעולה התמקדה בפירוק תשתיות טרור שזוהו ונהרסו.

ניתוח הטקטיקה של הפעילות הצבאית “בית וגן”

צבירת ניסיון מבצעי-קרקעי

הפעילות הצבאית “בית וגן” כללה פרישה של כוח קרקעי משמעותי, שהציג ניסיון מבצעי רב יחסית בסביבה תובענית.

צה”ל הפעיל שני צוותי קרב חטיבתיים (צק”ח) שהורכבו מלוחמי גולני, הנח”ל, צנחנים, חטיבת הקומנדו “עוז” וגדוד “חרוב”. כוחות אלה קיבלו תמיכה מכוחות סיוע הגנתיים ולוגיסטיים של החטיבה המרחבית מנשה. רמה כזו של פרישת כוחות לא נצפתה מאז מבצע “חומת מגן” ב-2002. העוצמה הגבוהה יחסית של הפעילות, בהשוואה למבצעים קודמים באזור, סיפקה לכוחות יכולת לפעול בתרחישי קרב הדומים למבצע קרבי, מה שאינו מתיישב עם המשימות הראשוניות שהוטלו על חטיבת הקומנדו ועל גדודי הקרב האחרים, בכללם אמצעי בטיחות שוטפים או מעצרי לילה. התוצאה הייתה שהלוחמים רכשו ניסיון מבצעי קרקעי רב ערך, במיוחד בניווט דרך אזורים מורכבים המיושבים בצפיפות, שעשוי לעזור להם במבצעים עתידיים נגד טרור או בקרבות מכריעים ביהודה ושומרון, רצועת עזה ואפילו בלבנון.

העמקה והעצמת השימוש בכתב”מים וברחפנים

במבצע “בית וגן” נעשה שימוש נרחב ומשוכלל בכטב”מים וברחפנים, בדומה לזה שנראה במבצעים צבאיים שבוצעו לאחרונה ברצועת עזה, בכללם “מגן וחץ” (2023) ו”שחר מפציע” (2021).

השימוש הממושך הגדל והולך ביכולות אלה במסגרת מבצע “בית וגן” אפשר לצה”ל להעשיר את הניסיון המבצעי שלו, להגביר את היעילות המבצעית ולשפר את התיאום בין כוחות הקרקע לבין מפעילי הכטב”מים.

יחד עם זה, השימוש בכטב”מים בג’נין שונה מהשימוש שעושים בהם ברצועת עזה או בצפון. ברצועת עזה ובאזור הצפון משתמשים ברחפנים ובכטב”מים בעיקר לגילוי מחבלים, פגיעה בתשתיות טרור ואיסוף מודיעין. ואילו בג’נין הפעיל צה”ל רחפנים וכטב”מים בעיקר לפינוי גורמים עוינים מאזור הלחימה, כדי לסייע ללוחמים על הקרקע להתקדם דרך מחנה פליטים מיושב בצפיפות. אמצעים אלה סיפקו לכוחות הקרקע מודיעין בזמן אמיתי וסייעו בהבחנה בין מחבלים חמושים לאזרחים חפים מפשע.

זאת ועוד, הפעילות הצבאית “בית וגן” הציגה את השימוש ברחפנים ה”מתאבדים”, “מעוז”. רחפנים אלה הופעלו על ידי לוחמי חטיבת הקומנדו לאיתור יעדי טרור באזור מחנה הפליטים של ג’נין.

בסך הכול, השימוש המקיף בכטב”מים וברחפנים בפעילות הצבאית “בית וגן” אפשר לצה”ל לשכלל את השיטות המבצעיות שלו, להגביר את היעילות ולתמוך בכוחות הקרקעיים במשימתם לנטרל איומים תוך מזעור הפגיעה באזרחים חפים מפשע.

חיזוק השילוביות הארגונית והמבצעית

הפעילות הצבאית “בית וגן” חיזקה משמעותית את יכולות של צה”ל עם סוכנויות ביטחון ומודיעין אחרות, בסביבה המדמה סביבה של מבצע צבאי. צה”ל ממילא משתף פעולה עם ארגונים אלה על בסיס יום יומי, תוך התמקדות בעיקר בפעילויות נגד טרור ובאכיפת חוק, אך בפעילות הצבאית “בית וגן”, פעלו השילוב ושיתוף הפעולה בין אוגדת איו”ש של צה”ל, השב”כ והמשטרה בתיאום מופתי. שיתוף פעולה זה מצא את ביטויו באספקת מודיעין מדויק ואמין מצד השב”כ, מידע שליווה את הכוחות גם באזור הלחימה, וכן בתיאום ובמבצעים המשותפים של משמר הגבול, הכוחות המיוחדים של המשטרה ויחידות צה”ל במהלך הפעילות המבצעית.

זאת ועוד, פעילות “בית וגן” הציגה שילוב מבצעי בין כוחות צה”ל עצמם בהיקף שלא נראה כמוהו זמן רב, במיוחד במונחים של גודל הכוחות שהיו פרושים בשטח. בשנים האחרונות התמקדו מאמצי השילוב בתוך צה”ל בעיקר בהיבטים הקשורים בהפעלת חיל האוויר, השריון והארטילריה, בעיקר ברצועת עזה, אבל הפעילות בג’נין היוותה הזדמנות להתאמן על תמרונים בעומק שטח האויב ושמה דגש על שיתוף הפעולה בין חיל ההנדסה, חיל הרגלים, יחידות השריון וחיל האוויר. צה”ל הציג בהזדמנות זו רמה גבוהה של שילוביות הקשורה לתיאום ולסינכרוניזציה של רחפנים וכטב”מים, כמו גם שיתוף תקשורתי וזרימת מידע בין כוחות השריון, יחידות הקומנדו וחיל האוויר. אלה כללו הן את ביצוע ההתקפות והן את השגת, ניתוח והפצת המידע. נוסף על כך, הלוחמים והיחידות למיניהן שפעלו בסמטאות הצרות של ג’נין שמרו על תקשורת יעילה ועדכונים שוטפים.

בסך הכול, הפעילות הצבאית “בית וגן” סימנה התקדמות משמעותית בשילוביות הארגונית והמבצעית, ואפשרה שיתוף פעולה חלק בין צה”ל, סוכנויות הביטחון השונות ומגוון היחידות בתוך הצבא. לרמת השילוב המשופרת היה תפקיד חיוני בהשגת יעדי הפעילות.

יכולות מודיעין משופרות

צה”ל, יחד עם כוחות ביטחון אחרים, הציג יכולות מודיעיניות יוצאות דופן בג’נין במהלך הפעילות של “בית וגן”. יכולות אלה סיפקו מודיעין מדויק ומהימן שחיוני להצלחת המשימה. למשל, בידי צה”ל הייתה תמונה מודיעינית מפורטת של הדרכים הממולכדות בג’נין, מה שאפשר הרס של כשניים עד שלושה ק”מ של דרכים ממולכדות, מתוך דרכים באורך של כ-13 ק”מ בתוך מחנה הפליטים. מודיעין מדויק זה מזער משמעותית את הנזק התשתיתי ומנע הרס נרחב יותר.

לשב”כ היה תפקיד מפתח באספקת מודיעין מדויק לאורך כל המבצע. הייתה לו היכרות עמוקה של פני השטח של מחנה הפליטים, הוא הוביל את הלוחמים לאתרים שבהם הוסתרו חומרי נפץ ואיתר ועקב אחרי פרטים המעורבים בפעילות טרור. ההיכרות הקרובה של השב”כ עם השטח אפשרה תיאום יעיל והכוונה של הכוחות דרך סמטאות צרות ושבילים בתוך אזורי מגורים ואזורים ממוקשים.

עומק המודיעין שהושג במהלך הפעולה העיד על המומחיות של מתאמי השטח של השב”כ ועל ההיכרות המפורטת שלו עם נבכי הרשת המסועפת של הסמטאות והדרכים במחנה. הידע העמוק שלו אפשר ניווט חלק והנחיה של הכוחות הפועלים על הקרקע, תוך הבטחת שלומם בשעה שהם מנווטים בהצלחה בתוך סביבות עירוניות מורכבות.

הישגי הפעילות הצבאית בג’נין

המבצע הצבאי “בית וגן”, שהיה פעילות קצרה וצרה יחסית, השיג בעיקר יעדים טקטיים. להלן ההישגים הראויים לציון של המבצע:

ראשית, צה”ל הרס בהצלחה תשתית צבאית משמעותית ויכולות של ייצור כלי נשק, ושיבש ביעילות ייצור של רקטות מקומיות. הישג זה הפחית את האיום הפוטנציאלי הטמון בכלי נשק אלה.

שנית, למרות הפעילות הקרבית בתוך אזור עירוני מורכב המיושב בצפיפות הצליח צה”ל לסיים את הפעילות ללא הרוגים בקרב אזרחים חפים מפשע. תוצאה זו מפנה את הזרקור לעבר מחויבותה של ישראל למזעור פגיעה באזרחים ולהגנה על אוכלוסייה בלתי מעורבת. ראוי לציין שלמרות מדיניות זו והישגיה המרשימים, קולות משמעותיים בקהילייה הבינלאומית, בכללם מצד מדינות באיחוד האירופי ובאו”ם, האשימו את ישראל בהפעלת כוח או אף “במעשי הרג בלתי חוקיים”, כפי שטען שליח האיחוד האירופי, שאמר על מחבל חמוש בן 17 שאיים על כוחות צה”ל שהוא “ילד”. אמירה זו נאמרה על רקע אי ידיעה מספקת של העובדות בשטח או התנגדות אידיאולוגית עקשנית לכל פעולה של הגנה עצמית שישראל עשויה לנקוט.

שלישית, ישראל זכתה בתמיכת ארה”ב לפעולותיה בזמן הלחימה וזכתה להצלחה דיפלומטית כשהשיגה תמיכה בינלאומית.

רביעית, ישראל הכילה בהצלחה את הקרב במסגרת השטח המוגדר של מחנה הפליטים של ג’נין, ומנעה התפשטות של העימות לאזורים אחרים של יהודה ושומרון או הצתת התקוממות אזרחית. יתרה מכך, ישראל הצליחה למנוע התפתחות של “איחוד חזיתות”, שעוררה חשש רב, או פתיחה של חזית נוספת של פעילות עוינת, בין אם מרצועת עזה או מהצפון. אף שכמה רקטות שוגרו מעזה לקראת סוף המבצע, ישראל הגיבה במידתיות על מנת לשמור על השליטה ולמזער את הסיכוי להסלמה אפשרית.

לבסוף, ישראל השיגה מידה מסוימת של הרתעה נגד ארגוני הטרור ביהודה ושומרון, אם כי לא הרתעה משמעותית. באמצעות השקת פעילות צבאית בלתי צפויה נגד מעוזי טרור כמו ג’נין, התכוונה ישראל להעביר מסר באשר ליכולותיה ונחישותה להילחם בטרור.

חיוני להכיר בכך שמבצע צבאי זה היה ממוקד ובעל היקף מוגבל. אי לכך, יש להעריך את ההישגים באופן יחסי, תוך שקילה של היעדים הספציפיים ואילוצי הפעילות.

הפעילות הצבאית “בית וגן” – צעד לכיוון פעילות המשך

הפעילות הצבאית “בית וגן” מייצגת שינוי בתפיסת קברניטי המדינה, אך כשלעצמה היא אינה מספקת ולא תוכל להשיג הרתעה משמעותית ולשבש את הפעילות של ארגוני הטרור ביהודה ושומרון, במיוחד בצפון השומרון ובג’נין. ישראל חייבת לנצל את עבודת השטח שבוצעה במסגרת פעילות זו ולנקוט פעילות תוקפנית יותר נגד הטרור בג’נין ובהמשך גם בשכם. אי לכך, המסקנה מהפעילות הצבאית “בית וגן” מסמנת את סוף ההתחלה ומדגישה את הצורך להתחיל בביצוע השלב הבא.

הצפי הוא שהפעילות הצבאית שנעשתה תוביל להפחתה זמנית של פעולות הטרור מתוך אזור ג’נין נגד חיילי צה”ל ואזרחים ישראליים, אלא שבהינתן מגבלות אורך הזמן של הפעולה, גודל השטח ועומקו, סביר שארגוני הטרור יתאוששו בעתיד הקרוב והבינוני וינסו להשיב לעצמם את היכולת הצבאית בג’נין.

כתוצאה מכך, על צה”ל להמשיך לבצע בעתיד הקרוב והבינוני התקפות אוויר נגד המחבלים ותשתיותיהם ביהודה ושומרון. הפעילות ההתקפית והאווירית של צה”ל צריכה להתמקד באזור ג’נין ושכם. כמו כן, צה”ל חייב לבצע פשיטות צבאיות סדירות על ג’נין על מנת למנוע התאוששות ושיקום ארגוני הטרור, כולל מתקני ייצור הרקטות וחומרי הנפץ שלהם.

בה בעת, בטווח הארוך יותר צריך צה”ל לפתח תוכניות מקיפות למבצע צבאי נרחב בג’נין. מבצע זה יהיה כרוך בפרישת כוחות יבשה ואוויר גדולים יותר משמעותית על מנת לחדור עמוק לתוך מחנה הפליטים ולתקוף מספר משמעותי של מחבלים ואת הנהגות ארגוני הטרור, המייצגים את מרכז הכוח של האויב. המבצע צריך להיות דומה למבצע הצבאי “חומת מגן”, אך מוגבל לאזור ג’נין בלבד, ותידרש תוכנית דומה נוספת לאזור שכם, מעוז טרור משמעותי נוסף בצפון השומרון.

באמצעות היצמדות לפעולות אסטרטגיות אלה תשאף ישראל לפרק תשתיות טרור, לחסל פעילי מפתח ובכך לחזק את הביטחון והיציבות באזור.