התמנון האיראני: הדרום והים האדום

הים האדום מהווה זירת שיתוף פעולה והתגוששות רבת שנים בין המדינות השוכנות לחופיו, וחשיבותו רבה ואף גברה בשנים האחרונות והביאה להופעתם של שחקנים נוספים, חלקם מדינות כמו ארה”ב, סין וטורקיה; חלקם ארגוני טרור כגון דאעש, א-שבאב בסומליה, החות’ים בתימן ואל-קאעדה (גם בתימן וגם בקרן אפריקה) ואף פיראטים.

לזירה זו השפעה רבה על אינטרסים אסטרטגיים, ביטחוניים, מסחריים וכלכליים של ישראל. זאת, נוכח חיוניות נתיבי השיט והתעופה של ישראל, שבעקבות היחסים הפומביים למחצה עם סעודיה אף התרחבו. חלק הארי של האיומים על אינטרסים אלו מגיע מאיראן ובעלי בריתה – בראשם החות’ים.

המיצרים הנפיצים

האיראנים מספקים סיוע כלכלי, צבאי ולוגיסטי לחות’ים בתימן באופן קבוע, ובכך מהווה ארגון זה איום על חופש השיט הבינלאומי במיצרי באב אל-מנדב. אמצעי הלחימה מועברים בספינות דרך שטחן הימי של עומאן וסומליה, ומשם בכלי שיט קטנים יותר עד לחופיה הדרומיים של תימן, בדרכם לאזורי החות’ים.

למן תחילת המערכה מול הסעודים ב-2015, השתמשו החות’ים בסירות תופת, שדות מוקשים לאורך החוף התימני וטילי חוף-ים כדי לפגוע בכלי שיט (בעיקר סעודיים ואמריקאיים) הנעים באזור. גם היום, כל כלי שיט שאינו משתייך לציר השיעי בהנהגתה של איראן נמצא תחת איום בנתיבים אלו. החות’ים, בהוראה איראנית, יכולים להפריע לשיט במיצרי באב אל-מנדב, אשר נמצאים תחת שליטה חלקית של תימן.

צפייה בנתונים ובמספרים מסבירה את גודל האיום הנשקף מאזור נפיץ זה: מיצרי באב אל-מנדב משמשים מעבר ימי חשוב ביותר, מאחר שהם מחברים את תעלת סואץ עם הים הערבי. דרכם עוברות, בכל יום, כ-4 מיליון חביות נפט בדרכן לאירופה. מדי שנה עוברות כ-25 אלף ספינות – מדובר בכ-7 אחוזים מתנועת הסחר הימית העולמית. כל פגיעה בתנועה במיצרים עלולה להוביל לזעזוע עולמי מיידי.

דיפלומטיית הטרור

מצידו המערבי של הים האדום, באזור קרן אפריקה, מתפתחת תחרות הולכת וגוברת בין שחקנים רבים, ביניהם סעודיה, סין, טורקיה וקטר, המבקשים לבסס נוכחות צבאית וכלכלית במדינות כושלות. הנוכחות הזאת מספקת לאותן מדינות עוצמה צבאית. מעבר לכך, מדינות האזור, שזקוקות לקידום כלכלתן והתשתיות הרעועות בהן – נעשות תלויות בהן.

איך הפעילות האיראנית במזרח אפריקה באה לידי ביטוי? ובכן, מעבר למאמצי איראן לפתח את קשריה עם מדינות מזרח אפריקה (ג’יבוטי, אריתריאה, סודן ואף אתיופיה) – מנסה הרפובליקה האסלאמית גם ליצור קשרים עם גורמי טרור מקומיים ואזוריים, כך שיפעלו כשליחיה למען האינטרסים שלה. פעילותה כוללת סחר והעברת אמצעי לחימה לאותם ארגונים, גיוס פעילים מקומיים לצורך הקמה והפעלת תאי טרור רדומים שמטרתם העיקרית היא פגיעה באינטרסים וביעדים שונים של אויביי איראן.

מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, פועלת איראן לקדם את האינטרסים שלה ותומכת בארגונים מקומיים שונים (גם באמצעות ארגון הפרוקסי הקרוב, חזבאללה הלבנוני). בסומליה, תמכה איראן בארגון ICU (Islamic Courts Union), שנלחם בממשלה הסומלית בתחילת שנות ה-2000, ושממנו התפלג ארגון א-שבאב. אגב, בתמורה קיבלו האיראנים אפשרות לרכוש אורניום שנכרה בסומליה.

על פי דיווחים שונים, כיום תומכת איראן גם בארגון א-שבאב, וזאת באמצעות העברת אמצעי לחימה, כספים וציוד לוגיסטי. יש לציין כי ארגון א-שבאב מסונף לארגון אל-קאעדה, שמנהיגו כיום, סייף אל-עאדל, יושב באיראן.

א-שבאב: פרוקסי איראני?

שיתוף הפעולה הישיר והחשאי בין איראן ואלקאעדה הוביל גם לשיתוף פעולה בחיזוק ארגונים מסונפים כגון ארגון א-שבאב. זהו ארגון סלפי-סוני בסומליה, שנשבע אמונים לאל-קאעדה ב-2012 ומאז מהווה איום על מדינות האזור ובהן קניה, סומליה ואתיופיה.

התמיכה האיראנית מסייעת לאל-שבאב לפגוע הן במטרות אמריקאיות והן במטרות זרות אחרות בסומליה. נוסף על כך מהווה סומליה “תחנת מעבר איראנית” להעברת אמצעי לחימה לחות’ים בתימן ולמדינות נוספות במזרח אפריקה כגון קניה, דרום סודן, מוזמביק וטנזניה (שגם בהן ישנה פעילות ענפה של אל-קאעדה).

על פי משרד הביטחון הסומלי ובכירי המערכת הביטחון במדינה, הכסף האיראני, אמצעי הלחימה והתחמושת שימשו את ארגון אל-שבאב בהתקפותיו על בסיסי הצבא האמריקאי בסומליה וצפון קניה ב-2019, וכן במתקפה על משלחת צבאית של האיחוד האירופי במוגדישו. כוחות הביטחון הסומליים השתתפו במבצע רחב היקף נגד ארגון אל-שבאב בדרום-מזרח סומליה וחשפו כלי נשק ומטעני חבלה, שרכיביהם הם מתוצרת איראן. בכירי מערכת הביטחון הסומליים אף טענו כי תקיפותיו של ארגון אל-שבאב הפכו לקטלניות יותר ויותר מ-2017, זאת עקב השימוש באמצעי לחימה תוצרת חוץ – שרובם ככולם הגיעו מאיראן ומתימן.

דוגמה נוספת לפעילות ארגון א-שבאב למען האינטרסים האיראנים היא המתקפה שביצע הארגון ב-5 בינואר 2020 בבסיס הצבאי האמריקאי “סימבה” בצפון קניה. במתקפה זו נהרגו שלושה אזרחים אמריקאים, וציוד צבאי לשימוש למבצעי מודיעין באזור נהרס כליל.

המתקפה אירעה ימים ספורים לאחר חיסולו של מפקד כוח אל-קדס דאז, קאסם סולימאני, על ידי כלי טיס בלתי מאויש אמריקאי. ארגון א-שבאב הכחיש כל קשר בין חיסולו של סולימאני לפעולה שלו, אך התזמון והיסטוריית הפעילות החבלנית של הארגון מצביעים על קשר אפשרי.

למרות פעולות הסיכול המשותפות של ארצות הברית וסומליה, נותר א-שבאב הארגון הקטלני והפעיל ביותר בעולם מבין הארגונים המסונפים לאלקאעדה. על כך מתווספת התמיכה הכספית והצבאית של כוח קדס האיראני, מה שהופך את א-שבאב לארגון טרור בקנה מידה גדול יותר משאר הארגונים הפעילים באזור. ארגון קטלני שכזה, הפועל תחת אינטרסים איראניים מובהקים, עלול להפנות את פעילותו כנגד כל גורם שבו יחליטו ראשי האייתולות בטהרן לפגוע.

למרות שהיקף הכוחות האמריקאיים בסומליה גדל בשלוש השנים האחרונות, חלה עלייה מתמדת במתקפות א-שבאב (וגם דאעש) בסומליה ובצפון קניה. יעדים ואינטרסים של “השטן הגדול” (כינוי איראני לארצות הברית לאחר המהפכה האסלאמית) מהווים מטרות בעלות עדיפות עליונה עבור הארגון. זוהי עמדה הדומה לעמדתו של אוסאמה בן לאדן כשהכריז מלחמה נגד ארצות הברית ב- 1996. אולם אפשר שבעתיד המתקפות יופנו גם ליעדים ואינטרסים של “השטן הקטן” – מדינת ישראל (נתיבי אוויר, שיט, נציגויות ישראליות ועוד).

העיניים אל הים האדום

על ישראל לשים לב לים האדום. זהו איום פוטנציאלי, שטומן בחובו גם הזדמנות. מחד גיסא, לשיתוף פעולה אזורי שיכלול גם את סעודיה מנהיגת העולם הסוני, אשר לה אינטרסים דומים מאד לאלה של ישראל באזור. שיתוף פעולה ישראלי-סעודי בהיבט הביטחוני, כמו השמדת משלוחי נשק, חיסול תאי טרור אזוריים, מעקב מודיעיני אחר קבוצות גורמי טרור ושיתוף פעולה צבאי עם מדינות האזור – יכול להניב תוצאות איכותיות שיתרמו לשקט האזורי ולחימום היחסים עם סעודיה.

לצד זאת, החלשת התמנון האיראני, על זרועותיו השונות, מדרום – עשויה להוביל להחלשתו גם מצפון (חזבאללה) ובאזורים נוספים.